אבל בשניה מטמא' מעל"ע. פי' תוס' ז"ל בדף ט' מכח הברייתא דהתם דקתני זקנה שעברו עליה ג' עונות סמוך לזקנתה וראתה דיה שעתה ועוד עברו עליה ג' עונות וראתה דייה שעתה ועוד עברו עליה ג' עונות וראתה הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעל"ע ומפקידה לפקידה וכו' כתבו דהא דקתני הכא אבל בשניה מטמאה מעל"ע היינו כי ראתה הזקנה בסוף שלשים יום בשניה. ואיכא תנאי ואמוראי דפליגי בגמ' אי דייה שעתה קאי אכולהו ד' נשים ואיכא מאן דס"ל דלא קאי רק אבתולה וזקנה דבתולה כיון דראתה פעם ראשונה ושניה הוחזקה רואה זקנה נמי כיון דחזיא תרי זימני אחר שלש אשתכח דלאו סלוק דמים אלא דלוג וסתיי אבל מעוברת ומניקה דיין שעתן כל ימי עבורן דיין שעתן כל ימי מניקותם דדמיהן מסולקים ואפי' לא נסתלקו מתחלה מסתלקין והולכין הן תדיר:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה נדה · פרק 1 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אף השניה דייה שעתה. נ"א אף בשניה וכו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7002d58650b3e578a606eafa63eeb08d26cfbd334a9b98156b1bf3a2bfd0fa4b