היתה למודה להיות רואה בתחלת הוסתות. בוסתות שבגופה קאמ'. ומ"מ לימודת ביו"ד אחר הלמ"ד ובתי"ו בסוף התיבה בכולה מתני'. גם מ"מ וסת לשון יחיד בכולה מתני' עד ממילתא דר' יוסי. גם מ"מ אינו אסור אלא עד שתנץ החמה:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה נדה · פרק 9 · משנה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בפי' ר"ע ז"ל צריך למחוק סימן היו"ד ואין לכותבו רק קודם הדבור המתחיל ואינה מוטהרת:
עוד בפירושו ז"ל מקמי דלימטי תחלת יממא אבל אי מטא תחלת יממא קאמר ר' יהודה בברייתא כל הלילה שלה פי' שלאחר יום עונת וסתה אבל כל אותו היום אסור דהוא עונתה. וכתוב שם בב"י בשם רשב"א ז"ל דמדאפליגו ר' יוסי ור' יהודה בימים ושעות וסתות ושבקי וסתות דגופה דסלקי מינייהו אלמא וסתות פשוטים דגופה דכ"ע שעות הוסת בלחוד הוי הוסת אבל אחר השעות אין וסת ואינה חוששת לו ע"כ. ועיין ג"כ שם בב"י סימן קפ"ד:
אלא עם הנץ החמה ס"א אלא עד שתנץ החמה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7002d58650b3e578a606eafa63eeb08d26cfbd334a9b98156b1bf3a2bfd0fa4b