מלאכת שלמה על משנה נדה · פרק 5 · משנה 9

בת עשרים שנה שלא הביאה וכו'. ובגמ' דייק עולא מדבכולה פירקין קתני ויום אחד והכא לא קתני ש"מ לא בעי' עשרים שלימות אלא כיון שיצאו משנת עשרים שלשים יום הרי היא כשנת עשרים לכל דבריו ואיכא נמי תנאי דס"ל כותיה דבן עשרים או בת עשרים או למ"ד בני י"ח לא בעי' מיום ליום והרמב"ם ז"ל פי' אם הם בני עשרים שנה פחות שלשים יום הנה נדין בהן כאילו הם בני עשרים שלימות ויהיה סריס או אילונית ע"כ אבל רב ס"ל דאפי' הכא דלא קתני ויום א' בעינן שלימות מיום שנולדו ואיכא תנאי דס"ל כותיה:

יביאו ראיה שהיא וכו'. פי' קרובי האשה ואי גרסי' תביא היינו היא בעצמה ואי גרסי' יביא קאי אבעל שיביא ראיה שזו היא אילונית והוו קדושי טעות אם רוצה לישא אחותה תוס' ז"ל:

בן עשרים שנה וכו'. פ' מי שמת (בבא בתרא דף קנ"ה) ופי' שם רשב"ם ז"ל יביאי ראיה קרובי האלמנה כדי לפוטרה מזה היבם להתירה לשוק בלא חליצה ויבים. והוא סריס לא חולץ ולא מיבם דלא קרינן ביה להקים לאחיו שם וכל שאינו עולה ליבום אינו עולה לחליצה ע"כ:

והוא סריס. שנראו בו סימני סריס וסימני סריס פירשם ר"ע ז"ל ביבמות פ' הערל. אבל אם לא נראו בו סימני סריס התנן בס"פ האשה רבה אחד שהוא בן ט' שנים ויום א' ואחד שהוא בן עשרים שנה שלא הביא שתי שערות חשובים קטנים:

ובש"א זה וזה בני שמנה עשרה. כך מ"מ:

בש"א זה וזה בן י"ח. בגמ' רבי ס"ל כב"ש ור' יוסי בן כיפר משום ר"א כב"ה ומ"מ תרויהו ס"ל כעולא כדכתבינן:

ר' אליעזר אומר הזכר כדברי ב"ה. אלמא לר' אליעזר סריס חמה לא חליץ וביבמות פ' הערל (יבמות דף פ') פריך עלה דאיפכא שמעינן ליה לר' אליעזר התם דתנן ר' אליעזר אומר לא כי אלא סריס חמה חולץ וחולצין לאשתו מפני שיש לו רפואה ומשני שמואל דחזר בו ר' אליעזר מהא דהכא דהא בהדיא אמר בבריי' סריס חמה חולץ וחולצין לאשתו שכן במינן מתרפאים באלכסנדריא של מצרים וסמי חדא מקמי תרתי ור"א משני לעולם לא הדר ביה והאי דהכא לאו אחליצה קאי אלא לענין עונשין ואשמעינן דעד עשרים חשבינן ליה קטן אם לא הביא מעשרים ולמעלה סריס גדול וחייב בכל עונשים שבתורה. ומסקינן בס"פ השג יד דבכל שנות בן ובת השנוין בהאי פירקא כולהו מעת לעת שנולדו והיינו אליבא דרב כמו שכתבתי וכל הני שנות בן ובת דהאי פירקא כולהו מדרבנן: