מלאכת שלמה על משנה נדה · פרק 5 · משנה 4

בת שלש שנים ויום אחד. בר"פ בנות כותים וגם הכא בגמ' מסיק דבת שלש שנים לביאה הלכה למשה מסיני. ומתני' דלא כר"מ דלא בעי יום אחד אלא שלש שנים שלימות כן פי' ר' ינאי ההיא ברייתא דקתני בת שלש שנים מתקדשת בביאה דברי ר"מ אלא דאותיבניה מברייתא אחריתא דקתני ואפי' בת שתי שנים ויום א' מתקדשת בביאה דברי ר"מ והיינו טעמא דיום אחד בשנה שלישית חשיב שנה לר"מ וההיא ברייתא קמייתא דקתני בת שלש שנים דברי ר"מ על כרחך היינו טעמא משום דס"ל לההוא תנא אליבא דר"מ דשלשים יום בשנה חשובים שנה ולאו דוקא קתני בת שלש. וכתוב בתוס' פ"ק דר"ה דף י' וחכמים בעו בת שלש שנים ויום א' דמעת לעת בעינן ע"כ. והקשו תוס' ז"ל שם ביבמות ובקדושין ושם בפ"ד מיתות דאמאי איצטרך למיתני תנא וחייבין עליה משום אשת איש דהא קתני סיפא בא עליה א' מכל העריות שבתורה ואשת איש בכלל כדמוכח בפ' בן סורר ומורה ואפי' בהמה וכו' והעלו בשם ה"ר דוד וריב"א ז"ל דנקט וחייבין עליה משום אשת איש ברישא כדי לאשמעינן דסיפא אפי' בהמה דמסיפא גרידא לא הוה שמעינן בהמה דהוה אמרינן גבי בהמה לא חשיב ביאתה ביאה תדע דגבי בן ט' דקתני ואם בא על אחת מכל העריות אפילו הכי קתני בהמה בהדיא ופוסל את הבהמה ונסקלת על ידו וניחא לפירושם דלא קתני גבי קטנה ופוסלת את הבהמה ונסקלת על ידה ע"כ ועיין שם ותוסיף לקח טוב:

פסלה מן הכהונה. מתרומת בית אביה אם היא בת כהן וכל שכן מלהנשא לכהן:

מומתין עליה. ס"א מתים על ידה:

פחות מכאן כנותן וכו'. ירושלמי פ"ק דכתובות גם בפ' הנודר מן המבושל וה"ג התם בדף מ' ע"א בת שלש שנים ויום א' בא עליה ה"ז בסקילה נמלכו ב"ד לעברו ובא עליה אינו בסקילה א"ר אבון אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי בת שלש שנים ויום אחד נמלכו ב"ד לעברו בתולים חוזרים ואם לאו אינם חוזרים ע"כ: