אמרו בשני שבועו' רצה בו שהוא כאשר יעמידהו שבוע אחר שבוע נגע בקצת נגע עור בשר אשר יתחייב בהן זה לשון התורה והסגירו הכהן שבעת ימים שנית אולם אלו סימנים כלן בפסוק אומר ושער בנגע הפך לבן וטמא אותו אמר והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן אמר ומחית בשר חי בשאת צרעת נושנת היא ואם אינו מבואר בפסוק בבהרת מחית בשר חי אבל כל מה שהוא מבואר בבהרת הוא מחויב בשאת וכל מה שהוא בשאת הוא מחויב בבהרת כמו שביארנו בראש המסכת וכן בשאר מראות נגעים ויתבארו זה מזה שכל אחד מהד' מראות הוא לבן או שיתערב בו מעט אדמימות כמו שקדם בראש המסכת כאשר יהיה באיזה מראה מהן יתחדשו בגוף א' מאלו הג' דברים והוא שער לבן או מחיה או פסיון בעור הנה הוא טמא בין שיראה זה הסימן בתחלה או בסוף שבוע ראשון או בסוף שבוע שני או לאחר הפטור וכבר ביארנו שהפסיון לא יצוייר היותו בתחלה וביארנו ג"כ שהשני שבועות י"ג יום וזה שיום ז' של שבוע ראשון עולה לכאן ולכאן כמו שביארנו בפרק הראשון:
קריאה במקור
רמב"ם על משנה נגעים · פרק 3 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1197d7451c5282caa0a66381ff59462a52221a2e7ed522f506043437b129679f