קריאה במקור

רמב"ם על משנה נדרים · פרק 2 · משנה 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים כו':
חרמו של ים היא מצודת הציידים אמר הפסוק (חבקוק א׳:ט״ו) יגורהו בחרמו ויאספהו במכמרתו: ואמרו עצמי קרבן שיאמר לאחר עצמי עליך קרבן בענין שיאסר על זה הנאתו. ואמרו על כולן אין נשאלין להם רוצה לומר שהם אינם צריכים שאלה לחכם שיתירם לפי שהם אינן חלין [וזה כשהיה ת"ח] ואם היה עם הארץ מיד שיבא לשאול לנו ויבקש התרת אלו הנדרים ה"ז אין מתירין לו ואין פותחין לו פתח בחרטה וזהו ענין אמרו מחמירין עליהם ואם אנו רואין שעבר עליהם משמתים אותו וזה ענין אמרו ועונשין אותו וזה כולו לאיים עליהם זה דעת ר"מ. אבל חכמים אומרים מראין להם שהנדר קיים ומה שהם מסכימים בינם לבין עצמם אינו מועיל ופותחין להם פתח מטעם אחר ומתירים להם נדרים ואין הלכה כר' מאיר:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: d19adfcd69792b4cb36c6c23c91181eb3bdba52b8c56f100bf083c59ce4b0fb8