[אות כג] בהרע"ב סד"ה אכל יבש כו'. ושוחטין עליו. ומ"מ הוי ספק אם למפרע הוי מום או מכאן ולהבא הוי מום ונ"מ בפסולי המוקדשין כה"ג אם תוך זמן בדיקה זו הפריש פדיונה אם הנהנה מפדיון חייב מעילה. גמרא. וברש"י שהפריש מיד פדיונם וכו' וקודם שתכלה זמן בדיקתו נהנה מן הפדיון. ולא ידעתי למאי דייק רש"י שנהנה תוך זמן בדיקתו הלא גם בנהנה (אחר זמן בדיקתו אי מיכן ולהבא הוי מומא)לא מעל כיון דלא עלה הפדיון ולא נתפס המעות בקדושה. ובהרמב"ם איתא ונהנה מהפדיון אחר שנתייאשו מרפואתו. ובזה גם כן קשה אמאי נקט דוקא הכי הלא הנ"מ בין נהנה תוך הזמן בדיקה בין נהנה אח"כ. וגם בעיקרא דמלתא אמאי לא נקט הסוגיא הנ"מ בפשוטו אם עלה אותו הפדיון או דלא עלה וצריך לפדותו מחדש. וצ"ע:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בכורות · פרק 6 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b9e9db172fbc1f4e54a9ab991940c7fa374265a7f05ca462c4c430821c1038ae