[אות ה] תוי"ט ד"ה שילדה. ג"כ במשנה בספרים. לענ"ד מוכח כן ממה דדייקינן בסוגיא על הברייתא דחמור שילדה כמין סוס למאי קתני לה השתא מה פרה שילדה כמין חמור דאידי ואידי בני מקדש בכורה נינהו אמרת פטור. חמור שילדה כמין סוס פשיטא ומוכחינן מיניה דקתני משום סיפא דאם יש בו מקצת סימנים חייב. ומשנינן דסד"א חמור אדום בעלמא הוא. ולס"ד דהש"ס יקשה על מתני' דלא קתני לדין דמקצת סימנים חייב ובפרט למ"ש תוס' (דף ה' ע"ב ד"ה תלמוד) דמתני' דהכא ס"ל דמקצת סימנים פטור אפילו בעז שילדה כמין רחל (ופליג על מתני' ה' (דפ"ב) דלקמן) חמור שילדה כמין סוס למאי קתני לה. אע"כ דל"ג לה במתני' וזה ראיה ברורה לענ"ד:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בכורות · פרק 1 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b9e9db172fbc1f4e54a9ab991940c7fa374265a7f05ca462c4c430821c1038ae