שמותר. לדיוקא איצטריך דתידוק הא משעה שאינו מותר לאכול אינו מותר להאכיל. רש"י:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה פסחים · פרק 2 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובתוספ' הקשו היכי שרי להאכיל דהתנן בפ"ק מ"ג ומה שמשייר יניחנו בצנעא ופרש"י שמא תטול חולדה כו' ועיין תירוצם. והרא"ש תירץ דהפירוש הנכון הוא ומאכיל כו' והוא עומד עליהם ולא יעלים עיניו מהם עד שיאכלו ויבער המשוייר ומתניתין היתר הנאה אתי לאשמעינן כו'. וה"פ דאי תנא בהמה דאי משיירא קא חזי ליה דאף אם מחמת טרדא יעלים עיניו יחזור ויבער כו':
אם לא ביטלו וה"ה דהמ"ל דלמא אכיל מיניה. תוספ':
פירוש משמתחלת כו':
כלומר כאלו היה בשעה שאסור בהנאה מן התורה:
ואף ע"ג דאתי איסור הנאת חמץ דרבנן דשש ומפקע קדושי תורה ושרי אשת איש לעלמא כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש. רש"י:
מטיל לים. פירוש שאינו ים המלח דבים המלח אין ספינה עוברת וא"צ פירור וה"ק מפרר וזורה לרוח מפרר ומטיל לים, כרבה בגמרא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 079f84ccca00a833fe6156d9f26fceff40ff7fa4bf62cc37e80fa8657f0c567c