משנה קידושין · פרק 2

האיש מקדש בו. ובשלוחו. האשה מתקדשת בה. ובשלוחה. האיש מקדש את בתו כשהיא נערה. בו. ובשלוחו. האומר לאשה התקדשי לי בתמרה זו. התקדשי לי בזו. אם יש באחת מהן שוה פרוטה. מקודשת. ואם לאו. אינה מקודשת. בזו. ובזו. ובזו. אם יש שוה פרוטה בכולן. מקודשת. ואם לאו אינה מקודשת. היתה אוכלת ראשונה ראשונה. אינה מקודשת. עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה.

התקדשי לי בכוס זה של יין. ונמצא של דבש. של דבש ונמצא של יין. בדינר זה של כסף. ונמצא של זהב. של זהב. ונמצא של כסף. על מנת שאני עשיר. ונמצא עני. עני ונמצא עשיר. אינה מקודשת. רבי שמעון אומר אם הטעה לשבח. מקודשת:

על מנת שאני כהן ונמצא לוי. לוי ונמצא כהן. נתין ונמצא ממזר. ממזר ונמצא נתין. בן עיר ונמצא בן כרך. בן כרך ונמצא בן עיר. על מנת שביתי קרוב למרחץ. ונמצא רחוק. רחוק ונמצא קרוב. על מנת שיש לי בת או שפחה גדלת ואין לו. או על מנת שאין לי. ויש לו. על מנת שאין לי בנים. ויש לו. או על מנת שיש לי. ואין לו. ובכולם אף על פי שאמרה בלבי היה להתקדש לו אף על פי כן. אינה מקודשת. וכן היא שהטעתו:

האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה פלונית במקום פלוני. והלך וקדשה במקום אחר. אינה מקודשת. הרי היא במקום פלוני. וקדשה במקום אחר. הרי זו מקודשת:

המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים. ונמצאו עליה נדרים. אינה מקודשת. כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים. תצא שלא בכתובה. על מנת שאין עליה מומין. ונמצאו בה מומין. אינה מקודשת. כנסה סתם ונמצאו בה מומין תצא שלא בכתובה. כל המומין הפוסלים בכהנים. פוסלים בנשים:

המקדש שתי נשים בשוה פרוטה. או אשה אחת בפחות משוה פרוטה. אף על פי ששלח סבלונות לאחר מכאן. אינה מקודשת. שמחמת קדושין הראשונים שלח. וכן קטן שקידש:

המקדש אשה ובתה. או אשה ואחותה כאחת. אינן מקודשות. ומעשה בחמש נשים. ובהן שתי אחיות. וליקט אחד כלכלה של תאנים. ושלהם היתה. ושל שביעית היתה. ואמר הרי כולכם מקודשות לי בכלכלה זו. וקבלה אחת מהן על ידי כולן. ואמרו חכמים אין האחיות מקודשות:

המקדש בחלקו. בין קדשי קדשים בין קדשים קלים. אינה מקודשת. במעשר שני. בין שוגג. בין מזיד. לא קדש. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. בשוגג לא קדש. במזיד קדש. ובהקדש. במזיד קדש. ובשוגג לא קדש. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר בשוגג קדש. במזיד לא קדש:

המקדש בערלה. בכלאי הכרם. בשור הנסקל. ובעגלה ערופה. בצפורי מצורע. ובשער נזיר. ופטר חמור. ובשר בחלב. וחולין שנשחטו בעזרה אינה מקודשת. מכרן וקידש בדמיהן מקודשת:

המקדש בתרומות. ובמעשרות. ובמתנות. ובמי חטאת. ובאפר חטאת. הרי זו מקודשת. ואפילו ישראל: