בתור"ע (אות ל"ה) הקשה עמ"ש הרמב"ם דבה"ש דמו"ש יוכל לאכול ממנו. הא יכול להפריש עתה בבה"ש כדתנן ספ"ב דשבת. ועוד הקשה על מה שפסק בחבורו דאם שאלו ביו"ט ראשון אוכל ע"פ ביו"ט שני והוא מהירושלמי מפני שלא נראה לעשר בינתים. הרי יכול לעשר ביו"ט שני מטעם ס"ס לדעת המחבר ע"ש. ולי קשה אליבא דכ"ע דקיי"ל בעירובין (ל"ט ב') דבשני יו"ט ש"ג מתנה על הכלכלה ביו"ט א' ואוכלה בב' אפי' בטבל גמור. וגם לפי מה שהבין בשעה"מ בפ"ד מהלכות תרומות הי"ו בדעת התוס' יש תקנה אפילו בשבת ליתן עיניו בצד זה ולאכול בצד אחר. וע"כ צ"ל דס"ל להירושלמי דאף דיכול לעשר התירו מפני כבוד שבת ויו"ט. רק אם שאלו בחול לכ"ע אינו יכול לסמוך עליו אפי' בשבת. ומפני שהיה יכול לעשר בעוד שלא היה עליו כבוד שבת. ומה דאיתא בירושלמי וכן ברמב"ם של"נ לעשר בינתיים. הכוונה שלא נתחייב לעשר בינתיים מפני שלא הפסיק יום חול. ומהתימה על הרא"ש שכתב דלמ"ד מפני כבוד שבת אפילו שאלו בחול יאכל בשבת. דהא מסיק בירושלמי דזה לכ"ע לא מהני. ודע דמש"כ הרמב"ם דאפי' ה"ל פירות מאותו המין שרי. מסיים בירושלמי כיצד תאוב. ונ"פ דצ"ל היצר ברי"ש ור"ל שיצרו מתאוה לאכול הרבה ובפרט אם תאסר עליו דמים גנובים ימתקו:
קריאה במקור
רש״ש על משנה דמאי · פרק 4 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 92c8d76217c3c8c66427c1f2cb166982a6e847bd2c7bde20ed3272f9045836ce