לחם שמים על משנה כתובות · פרק 8 · משנה 7

המחוברין בקרקע שלו ע"פ רע"ב. דבגמרא משני תני שלה.

ואעפ"כ משנה לא זזה ממקומה ומלשונה כאשר כתבתי לך כמה פעמים. וכן כאן יש ליישב הלשון דלא משתבש מאן דתני שלו. ודעת לנבון נקל.

ומ"ש תי"ט משום דל"צ הכא אלא איידי משו"ה אשתביש תנא. עכ"ל. לא נהירא חס לתנא דווקנא דלשתביש בין דבר וחלופו.

ותו אי איתא דטעי תנא בהכי. אמאי לא סמינן לה. ובכמה דוכתי אשכחן בתלמודא. דתני תנא קמיה דמאן מאמוראי. ומשביש ליה וכד שאיל אסמייה. אהדר ליה לא. תתרגם מתניתך הכין. וקיימא בדוכתה. והיא מילתא דשכיחא נמי. כדמתמהינן בלישנא דמתניתין. ומתרצינן לה כאילו מיתניא בלישנא אחרינא. לאו לשבושי למתני' קמהדרינן אלא לפרושי שפיר. והכא נמי לישנא דשלו מתני ליה שפיר. כשהבעל קונה בעדם קרקע ואוכל הפירות. אדרבה דטבא ליה הוא. כדאיתא בגמרא (דפ"ב) ודקאמר תלמודא תני שלה לא בעי אלא דלא ליתי למטעי. וק"ל.