קריאה במקור

יכין כלים · פרק 9 · סעיף 57

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
טהור
דאע"ג דהכוש והמלמד יש להן ב"ק. ומדאינו עשוי למלאותו בקביעות [כראב"ד פ"כ מכלים] לפיכך שמיה ב"ק [כסוכה י"ב ב' תוס' ד"ה מהו]. וא"כ הרי מק"ט. והיאך אפשר שהתרומה שנגעה בהן תהיה טהורה. ואפי' נימא דמיירי הכא שהצינורא והדרבן לבד נטמאו. ואח"כ נבלעו בהכוש ובהמלמד. אפ"ה הא תינח בנטמא הצנורא בהיסט הזב. דלא נעשה רק ראשון. להכי גם בתחבו אח"כ בהכוש והמלמד לא קבלו טומאה מהצנורא. דאין כלי מק"ט רק מאב. אבל בנטמא הצנורא ממת. הרי נעשה אבי אבות. ומטמא אח"כ שפיר להכוש ולהמלמד. וא"א שתטהר התרומה שנגעה בהן. י"ל דאפ"ה כיון דא"א להוציא הצנורא הבלוע השתא מבלי שישבר הב"ק. לפיכך הו"ל השתא כשאר פשוטי כ"ע שאמק"ט. אם אינו משמש לאדם וכלים ביחד [כפט"ז מ"ז] והוא מפסיק שפיר בנגע בתרומה. ומה"ט לא הוה כעץ משמש למתכת דגם פשוטיו מק"ט [כפי"ג מ"ו] דמדנבלע שם תו אינו משמשו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 5a51bfa9b819bfe21677241032b22dc0040019880bf7f551c40b5ae5d7d22075