קריאה במקור

יכין כלים · פרק 17 · סעיף 64

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כל שהקיפו טפח
דאז עוביו שליש טפח. וגזרו על הקיפו אטו עוביו [והא דלא גזרו כן לענין הבאת טומאה מב"ק לחבירו [לעיל פ"ח סי' נ"ו] ואין לומר דהתם מדהוא טומאה דרבנן לא גזרו. ליתא. דהרי גם בטומאת מת מבית לחבירו צריך חלון טפח על טפח [כאהלות פ"ג מ"ו] ולא גזרו הקיפו אטו רחבו. י"ל רק במטלטל המאהיל שאין דרכו לעמוד ימים רבים דיש לחוש שכשיעבור האהל. ישכחו שרק הקיפו היה טפח. ויחשבו שגם רוחב טפח המאהיל טהור. וכ"כ נקב שבתנור [לעיל סי' ס"ג] דרך לסתמו מיד. ואיכא למטעי. אבל חלון שבבית תמיד נשאר לפניו וא"א למטעי]:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 5a51bfa9b819bfe21677241032b22dc0040019880bf7f551c40b5ae5d7d22075