מעפר ולמטן מטמא במגע
ר"ל אם נמצא שרץ או שאר אב הטומאה טמון תוך העפר ההוא. אז דוקא בשנגע שם האה"ט בדופן התנור נטמא כל התנור וגם חללו שלמעלה מהעפר אבל בלא נגע שם התנור טהור לגמרי אפילו למטה מהעפר. דהרי קיי"ל [אהלות פ"ו מ"ז] דעפר סתם כביטלו בפירוש דמי. והו"ל כאין שם אויר כלל. אבל בנגע שם השרץ בדופן התנור שתחת העפר. נטמא התנור. דאע"ג שע"י העפר נתבטל האויר. עכ"פ לא נתבטל ע"י העפר שם כלי מכותל התנור שטמון תוך העפר. דהרי קיי"ל דכלי תלוש שחברו בקרקע דינו ככל כלי [כמקואות פ"ד מ"ה]. וא"ת עכ"פ כל מגע שבתנור תוך העפר מגע בית הסתרים היא. והיאך יתטמא התנור ע"י זה שם. י"ל כיון דתנור מטלטלו לפעמים ממקום זה למקום אחר. לא הו"ל שם כמגע ביהס"ת וכדאמרי' כה"ג לענין מגע בביהסת"ר באוכלין דאמרינן אוכלא דאפרת הוא [חולין ע"ה א']. וא"ת עכ"פ גם בנמצא שם השרץ טמון בעפר ולא נגע בכותל התנור. האיך אפשר שיטהר התנור. הרי מדנמצא מת. ע"כ שנפל לשם דרך אויר התנור שלמעלה. ונטמא התנור. י"ל דמשכחת לה שבא לשם חי. וחתר א"ע תוך העפר ומת. ואי"ל עכ"פ הרי כל טומאות כשעת מציאתן [כטהרות פ"ה מ"ז וספ"ט שם]. והרי הכא נמצא מת ונימא דמת בא לשם. י"ל הכא ליכא למימר כלל דמת נפל לשם. דא"כ על העפר אבעי' ליה לאשתכוחי' אלא על כרחך חי נפל. א"נ תלינן שחתר א"ע מתחת דפני התנור למקום שמצאו שם ומת. והוא הדין בנגע השרץ בחלק התנור שלמעלה מהעפר ולפנים. נטמא גם החלק שלמטה [רמב"ם פט"ז מכלים ה"ב וכן כתב נמי רב"א]:
ר"ל אם נמצא שרץ או שאר אב הטומאה טמון תוך העפר ההוא. אז דוקא בשנגע שם האה"ט בדופן התנור נטמא כל התנור וגם חללו שלמעלה מהעפר אבל בלא נגע שם התנור טהור לגמרי אפילו למטה מהעפר. דהרי קיי"ל [אהלות פ"ו מ"ז] דעפר סתם כביטלו בפירוש דמי. והו"ל כאין שם אויר כלל. אבל בנגע שם השרץ בדופן התנור שתחת העפר. נטמא התנור. דאע"ג שע"י העפר נתבטל האויר. עכ"פ לא נתבטל ע"י העפר שם כלי מכותל התנור שטמון תוך העפר. דהרי קיי"ל דכלי תלוש שחברו בקרקע דינו ככל כלי [כמקואות פ"ד מ"ה]. וא"ת עכ"פ כל מגע שבתנור תוך העפר מגע בית הסתרים היא. והיאך יתטמא התנור ע"י זה שם. י"ל כיון דתנור מטלטלו לפעמים ממקום זה למקום אחר. לא הו"ל שם כמגע ביהס"ת וכדאמרי' כה"ג לענין מגע בביהסת"ר באוכלין דאמרינן אוכלא דאפרת הוא [חולין ע"ה א']. וא"ת עכ"פ גם בנמצא שם השרץ טמון בעפר ולא נגע בכותל התנור. האיך אפשר שיטהר התנור. הרי מדנמצא מת. ע"כ שנפל לשם דרך אויר התנור שלמעלה. ונטמא התנור. י"ל דמשכחת לה שבא לשם חי. וחתר א"ע תוך העפר ומת. ואי"ל עכ"פ הרי כל טומאות כשעת מציאתן [כטהרות פ"ה מ"ז וספ"ט שם]. והרי הכא נמצא מת ונימא דמת בא לשם. י"ל הכא ליכא למימר כלל דמת נפל לשם. דא"כ על העפר אבעי' ליה לאשתכוחי' אלא על כרחך חי נפל. א"נ תלינן שחתר א"ע מתחת דפני התנור למקום שמצאו שם ומת. והוא הדין בנגע השרץ בחלק התנור שלמעלה מהעפר ולפנים. נטמא גם החלק שלמטה [רמב"ם פט"ז מכלים ה"ב וכן כתב נמי רב"א]: