וחכמים מטהרין
דס"ל דשאני ארובות שכבר היו ראויים לערוך עליו הבצק גם בלי צביעה. והרי הרבה עורכין עליהן בצקן גם מבלי שיצבעום. נמצא שכבר היה עליהן שם כלי כ"ש גם קודם צביעה. אלא מדהיו פשוטי כלי עץ היו טהורין. להכי סגי בשיצבען ויעשה להן צורת כלי גזרו בהו רבנן טומאה אטו כלי ב"ק. אבל כופת אינו כלי כלל. ואע"ג שהיה יכול לישב עליו. הרי הוא כיושב על בול עץ דלא ס"ד שיק"ט מדרס. לפיכך צריך מעשה רבה שיקרא עליו שם מושב. דהיינו שיחוק בו כראוי למושב. ואזלו תרווייהו לטעמייהו [לעיל פ"כ מ"ד]. ואע"ג דכל הכלים יורדין לטומאה במחשבה [כספכ"ה] היינו בכלי גמור ושלם. כגון טבעת בהמה שחישב עליה שתהי' לאדם. אבל הכא עדיין איננו כלי כלל:
דס"ל דשאני ארובות שכבר היו ראויים לערוך עליו הבצק גם בלי צביעה. והרי הרבה עורכין עליהן בצקן גם מבלי שיצבעום. נמצא שכבר היה עליהן שם כלי כ"ש גם קודם צביעה. אלא מדהיו פשוטי כלי עץ היו טהורין. להכי סגי בשיצבען ויעשה להן צורת כלי גזרו בהו רבנן טומאה אטו כלי ב"ק. אבל כופת אינו כלי כלל. ואע"ג שהיה יכול לישב עליו. הרי הוא כיושב על בול עץ דלא ס"ד שיק"ט מדרס. לפיכך צריך מעשה רבה שיקרא עליו שם מושב. דהיינו שיחוק בו כראוי למושב. ואזלו תרווייהו לטעמייהו [לעיל פ"כ מ"ד]. ואע"ג דכל הכלים יורדין לטומאה במחשבה [כספכ"ה] היינו בכלי גמור ושלם. כגון טבעת בהמה שחישב עליה שתהי' לאדם. אבל הכא עדיין איננו כלי כלל: