שסוף משקה לצאת
ע"י ההיסק. ולפיכך כשיצאו נטמא התנור. והא דנקט חרסין דהיינו כ"ח שנשבר [כפ"ג מ"ד] לרבותא נקט הכי. דאע"ג דהחרסין עצמו אין בו טומאה. אפ"ה לא דמי לכלי שבלע מים טמאין וטבלו. שכשיפלטן אח"כ טהורין [כמקואות פ"י מ"ה]. התם נטהרו בהשקה. אבל הכא כשפלטן אח"כ טמאין. וכ"ש כלי שלם שהוא כ"ח שנטמא ממשקין טמאין שבלע. ונפל לתנור והוסק. הרי אפי' תימא כשנבלעו פרחו מינייהו טומאת עצמן. עכ"פ כשחזרו ונפלטו נטמאו שוב מהכלי הטמא. מיהו אם בלעו החרסין משקין של זב וזבה שהן אה"ט. א"צ שיוסק התנור רק כשאינו מקפיד שיצאו המשקין שבתוכו. אבל במקפיד שיצאו. אז אפי' לא הוסק התנור עדיין. נטמא התנור. מדיכולין לצאת [וכאהלות פ"ג מ"ב] ולפיכך מתניתין דקתני סתמא דמשמע דאפי' במקפיד צריך שיצאו ממש. ע"כ דאיירי במשקין שאינן אה"ט [וזהו כונת הש"ס (נדה ס"ב ב') ודו"ק. וכל זה דלא כהר"ב כאן]:
ע"י ההיסק. ולפיכך כשיצאו נטמא התנור. והא דנקט חרסין דהיינו כ"ח שנשבר [כפ"ג מ"ד] לרבותא נקט הכי. דאע"ג דהחרסין עצמו אין בו טומאה. אפ"ה לא דמי לכלי שבלע מים טמאין וטבלו. שכשיפלטן אח"כ טהורין [כמקואות פ"י מ"ה]. התם נטהרו בהשקה. אבל הכא כשפלטן אח"כ טמאין. וכ"ש כלי שלם שהוא כ"ח שנטמא ממשקין טמאין שבלע. ונפל לתנור והוסק. הרי אפי' תימא כשנבלעו פרחו מינייהו טומאת עצמן. עכ"פ כשחזרו ונפלטו נטמאו שוב מהכלי הטמא. מיהו אם בלעו החרסין משקין של זב וזבה שהן אה"ט. א"צ שיוסק התנור רק כשאינו מקפיד שיצאו המשקין שבתוכו. אבל במקפיד שיצאו. אז אפי' לא הוסק התנור עדיין. נטמא התנור. מדיכולין לצאת [וכאהלות פ"ג מ"ב] ולפיכך מתניתין דקתני סתמא דמשמע דאפי' במקפיד צריך שיצאו ממש. ע"כ דאיירי במשקין שאינן אה"ט [וזהו כונת הש"ס (נדה ס"ב ב') ודו"ק. וכל זה דלא כהר"ב כאן]: