ב"ש אומרים משיתבר
נ"ל דב"ש לטעמייהו [לעיל פי"ד מ"ב] דס"ל דאין מתבטל קב"ט מכלי רק בשיעשה בהכלי מעשה רבה. לפיכך ה"נ צריך מעשה רבה בגוף הסדין. דהיינו משיקרע ממנו סרח העודף. ויחזור ויתפור לו אמרא כמדת הפתח [וכן מפורש בתוספתא] אז כשחזר וקשרו בפתח נתבטל ממנו טומאת מדרס. אבל בשקשרו שם לחוד. או אפי' קבעו שם במסמרים לא מהני. דשינוי החוזר לברייתו הוא [עי' ב"ק דצ"ו]:
נ"ל דב"ש לטעמייהו [לעיל פי"ד מ"ב] דס"ל דאין מתבטל קב"ט מכלי רק בשיעשה בהכלי מעשה רבה. לפיכך ה"נ צריך מעשה רבה בגוף הסדין. דהיינו משיקרע ממנו סרח העודף. ויחזור ויתפור לו אמרא כמדת הפתח [וכן מפורש בתוספתא] אז כשחזר וקשרו בפתח נתבטל ממנו טומאת מדרס. אבל בשקשרו שם לחוד. או אפי' קבעו שם במסמרים לא מהני. דשינוי החוזר לברייתו הוא [עי' ב"ק דצ"ו]: