מן הצד אינו נכנס
היינו כשניקב חרס הסרידה עצמה או חרס העין עצמו אז סגי כשהנקב כאן וכאן מצומצם כרוחב מרדע או כוש. דס"ל לר"ש דבשניהן מקלינן במרוח וס"ל שצריך נקב יותר מרווח. דאל"כ יכול בנקל לסתמו ע"י שימעך באצבעו על המרוח הרך. [כך נ"ל. ולרב"א מהאמצע דקאמר ר"ש היינו בשניקב הפתיל שהוא החרס. ומהצד דקאמר. היינו שניקב הצמיד. והוא המרוח שמחבר הפתיל להכלי. ולא זכיתי להבין ד"ק. וגם מהר"ש והר"ב משמע להיפך מדבריו:
היינו כשניקב חרס הסרידה עצמה או חרס העין עצמו אז סגי כשהנקב כאן וכאן מצומצם כרוחב מרדע או כוש. דס"ל לר"ש דבשניהן מקלינן במרוח וס"ל שצריך נקב יותר מרווח. דאל"כ יכול בנקל לסתמו ע"י שימעך באצבעו על המרוח הרך. [כך נ"ל. ולרב"א מהאמצע דקאמר ר"ש היינו בשניקב הפתיל שהוא החרס. ומהצד דקאמר. היינו שניקב הצמיד. והוא המרוח שמחבר הפתיל להכלי. ולא זכיתי להבין ד"ק. וגם מהר"ש והר"ב משמע להיפך מדבריו: