מוסף עליו העור שהוא מטמא משום אהלים
דבהאהיל עור על המת. אע"ג שאינו כלי. נעשה אבי אבות כדין אהל. ואם הוא כלי גם ברחב כ"ש נעשה אבי אבות [כלעיל סי' ז] ורק בנקרע מעור גדול צריך שיהיה בהחתיכה שנטמא הע"ה טפחים [כלקמן סי' כ"ז]. משא"כ עץ וחרס [וה"ה עצם ומתכות] כל שאינו כלי והאהיל על המת הוא עצמו טהור לגמרי אפי' אין האהל קבוע בקרקע [רמב"ם פ"ה מטו"מ הי"ב. ולהראב"ד שם וגם לתוס' [שבת דכ"ז ב ד"ה ואין] בהנך דוקא בקבועים בקרקע אין נטמאין משום אהל]. מיהו פשתן אף שכל הגדל מארץ דינו לענין קב"ט כעץ. אפ"ה בקבוע אהל שממנו בקרקע אפ"ה מק"ט. אבל להביא טומאה ממקום למקום תחת האהל מהטומאה לטהרה בזה אין חילוק בין עץ וחרס לשאר מין ואפי' היה המאהיל מין שאמק"ט כגון נדבך. או ממין הגדל במים. כולן מביאין הטומאה. כשהמאהיל רחב טע"ט נטמא הנאהל מדאורייתא. וביש בו רק שליש טפח נטמא עכ"פ מד"ס [ועי' ביבקש דעת סי' ו]:
דבהאהיל עור על המת. אע"ג שאינו כלי. נעשה אבי אבות כדין אהל. ואם הוא כלי גם ברחב כ"ש נעשה אבי אבות [כלעיל סי' ז] ורק בנקרע מעור גדול צריך שיהיה בהחתיכה שנטמא הע"ה טפחים [כלקמן סי' כ"ז]. משא"כ עץ וחרס [וה"ה עצם ומתכות] כל שאינו כלי והאהיל על המת הוא עצמו טהור לגמרי אפי' אין האהל קבוע בקרקע [רמב"ם פ"ה מטו"מ הי"ב. ולהראב"ד שם וגם לתוס' [שבת דכ"ז ב ד"ה ואין] בהנך דוקא בקבועים בקרקע אין נטמאין משום אהל]. מיהו פשתן אף שכל הגדל מארץ דינו לענין קב"ט כעץ. אפ"ה בקבוע אהל שממנו בקרקע אפ"ה מק"ט. אבל להביא טומאה ממקום למקום תחת האהל מהטומאה לטהרה בזה אין חילוק בין עץ וחרס לשאר מין ואפי' היה המאהיל מין שאמק"ט כגון נדבך. או ממין הגדל במים. כולן מביאין הטומאה. כשהמאהיל רחב טע"ט נטמא הנאהל מדאורייתא. וביש בו רק שליש טפח נטמא עכ"פ מד"ס [ועי' ביבקש דעת סי' ו]: