בתמורה
שכשהתכוון לומר הר"ז תמורת עולה שלי, ואמר הר"ז תמורת שלמים שלי, והיה לו שלמים בביתו, הר"ז קדיש ולוקה, וכ"כ בהתכוון לומר שור שחור שיצא מביתי יהיה תמורה על בהמת קדשים זו ויצא מפיו לבן, ויצא מביתו לבן. או שאמר תצא זו ותכנס זו תחתיה, בכולהו קדיש ולוקה, דבכולהו אע"ג שהיה שוגג בדבר, עכ"פ בגוף ההמרה מזיד היה. אבל בהיה שוגג בההמרה, שהיה סבור שמותר להמיר, אע"ג דקדיש פטור ממלקות [רמב"ם פ"א מתמורה]. ולראב"ד כל לקי דנקט ש"ס בהנך עניינים היינו דבגזז או עבד בבהמת התמורה לקי. אבל על ההמרה לא לקי]:
שכשהתכוון לומר הר"ז תמורת עולה שלי, ואמר הר"ז תמורת שלמים שלי, והיה לו שלמים בביתו, הר"ז קדיש ולוקה, וכ"כ בהתכוון לומר שור שחור שיצא מביתי יהיה תמורה על בהמת קדשים זו ויצא מפיו לבן, ויצא מביתו לבן. או שאמר תצא זו ותכנס זו תחתיה, בכולהו קדיש ולוקה, דבכולהו אע"ג שהיה שוגג בדבר, עכ"פ בגוף ההמרה מזיד היה. אבל בהיה שוגג בההמרה, שהיה סבור שמותר להמיר, אע"ג דקדיש פטור ממלקות [רמב"ם פ"א מתמורה]. ולראב"ד כל לקי דנקט ש"ס בהנך עניינים היינו דבגזז או עבד בבהמת התמורה לקי. אבל על ההמרה לא לקי]: