וחכמים אומרים יקרב
[חכמים היינו ת"ק. (תוס'). ונ"ל דסד"א דת"ק מודה לר"א דגזרי' שיבא לידי תקלה, רק דלת"ק סגי למגזר מה"ט לכתחילה, אבל בששחטן כבר, דאז תו ליכא למגזר שיגדל מהן עדרים, להכי יקריבן. ולר"א עכ"פ לא גרע מאשם שכפרו בעליו, דאע"ג דאינו אסור בהקרבה רק מדרבנן. מדגזרו לאחר כפרה אטו לפני כפרה (כפסחים ע"ג), אפ"ה דוקא בניתק לרעיא כבר, בדיעבד יקריבנו, משא"כ בלא ניתק דלא עשה מעשה בגוף הקרבן. אפילו בדיעבד לא יקריבנו. דאל"כ מה הועילו חכמים בתקנתן (כתובות ד"י ע"א). א"כ ה"נ בולד ותמורת שלמים אפילו בכבר שחטן לא יקריבן. ולעולם לכתחילה לכ"ע אסור להקריבן. להכי קמ"ל חכמים דסיפא תקרב, דהיינו לכתחילה. א"נ י"ל דר"ש בסיפא מתרץ קו' זאת, והיינו דקאמר לא נחלקו ר"א וחכמים וכו'. אבל לת"ק אפילו ולד ולד נמי יקרב, וכמפורש בדבריו].
[חכמים היינו ת"ק. (תוס'). ונ"ל דסד"א דת"ק מודה לר"א דגזרי' שיבא לידי תקלה, רק דלת"ק סגי למגזר מה"ט לכתחילה, אבל בששחטן כבר, דאז תו ליכא למגזר שיגדל מהן עדרים, להכי יקריבן. ולר"א עכ"פ לא גרע מאשם שכפרו בעליו, דאע"ג דאינו אסור בהקרבה רק מדרבנן. מדגזרו לאחר כפרה אטו לפני כפרה (כפסחים ע"ג), אפ"ה דוקא בניתק לרעיא כבר, בדיעבד יקריבנו, משא"כ בלא ניתק דלא עשה מעשה בגוף הקרבן. אפילו בדיעבד לא יקריבנו. דאל"כ מה הועילו חכמים בתקנתן (כתובות ד"י ע"א). א"כ ה"נ בולד ותמורת שלמים אפילו בכבר שחטן לא יקריבן. ולעולם לכתחילה לכ"ע אסור להקריבן. להכי קמ"ל חכמים דסיפא תקרב, דהיינו לכתחילה. א"נ י"ל דר"ש בסיפא מתרץ קו' זאת, והיינו דקאמר לא נחלקו ר"א וחכמים וכו'. אבל לת"ק אפילו ולד ולד נמי יקרב, וכמפורש בדבריו].