ולדן וחלבן אסור לאחר פדיונם
בהוממה אמן ונתעברה ונפדית וילדה. ומיירי שנתעברה ואח"כ נפדת ואח"כ ילדה, דבכה"ג אף למ"ד וולדות קדשים רק כשיוולדו נקדשו, והרי אז אמן חולין. אפ"ה כשנולדו נקדשו מעצמן, דפדיון אמן לא תפס בוולדות, מדהיו אז תמימין במעי אמן. ואפ"ה אסור להקריבן, מדאתו מכח קדושה דחוייה, דהרי אמן נדחית מהקדושה. אבל בנתעברה וילדה קודם פדיון, אז י"א דיקרבו וי"א דירעו [ועי' פ"ו סי' ל"ט ודו"ק]. ובנתעברה וילדה אחר שנפדת, שרי להדיוט. מיהו קדשי בדק הבית, אפילו נתעברו קודם פדיון וילדו אחר פדיון, שרו, דמדקדשי רק הדמים, לא אלימי קדושתייהו, ונתפסין גם הולדות התמימין שבמעיה בפדיונה:
בהוממה אמן ונתעברה ונפדית וילדה. ומיירי שנתעברה ואח"כ נפדת ואח"כ ילדה, דבכה"ג אף למ"ד וולדות קדשים רק כשיוולדו נקדשו, והרי אז אמן חולין. אפ"ה כשנולדו נקדשו מעצמן, דפדיון אמן לא תפס בוולדות, מדהיו אז תמימין במעי אמן. ואפ"ה אסור להקריבן, מדאתו מכח קדושה דחוייה, דהרי אמן נדחית מהקדושה. אבל בנתעברה וילדה קודם פדיון, אז י"א דיקרבו וי"א דירעו [ועי' פ"ו סי' ל"ט ודו"ק]. ובנתעברה וילדה אחר שנפדת, שרי להדיוט. מיהו קדשי בדק הבית, אפילו נתעברו קודם פדיון וילדו אחר פדיון, שרו, דמדקדשי רק הדמים, לא אלימי קדושתייהו, ונתפסין גם הולדות התמימין שבמעיה בפדיונה: