הקדש עלוי
להעלותן בדמים, אויסשטיינערן בל"א. כגון באומר עולה זו תהיה לבדה"ב, יאמדו כמה הנאה יש לו בה, דאם היא קרבן נדר, שאמר הרי עלי זו לעולה, הרי חייב באחריותה, וכשלו דמיא, להכי נותן כל דמיה לבדה"ב. ובאמר הרי זו עולה, דהו"ל נדבה, שאינו חייב באחריותה, אז בהקדישה אח"כ לבדה"ב, שמין כמה יתן אדם בבהמה זו להביא עולה שאינו חייב בה, כדי להביא דורן לקונו, וכאותן דמים יתן לבדק הבית לדורן לקונו, דהרי אין לו הנאה בקיום בהמה זו, רק מה שנהנה שמביא דורן לקונו [ועי' מ"ש ספ"ח דערכין]:
להעלותן בדמים, אויסשטיינערן בל"א. כגון באומר עולה זו תהיה לבדה"ב, יאמדו כמה הנאה יש לו בה, דאם היא קרבן נדר, שאמר הרי עלי זו לעולה, הרי חייב באחריותה, וכשלו דמיא, להכי נותן כל דמיה לבדה"ב. ובאמר הרי זו עולה, דהו"ל נדבה, שאינו חייב באחריותה, אז בהקדישה אח"כ לבדה"ב, שמין כמה יתן אדם בבהמה זו להביא עולה שאינו חייב בה, כדי להביא דורן לקונו, וכאותן דמים יתן לבדק הבית לדורן לקונו, דהרי אין לו הנאה בקיום בהמה זו, רק מה שנהנה שמביא דורן לקונו [ועי' מ"ש ספ"ח דערכין]: