אין קדושה חלה עליהן
הך בבא שוב לא מיירי בחולין מעוברת, דפשיטא דלא חל עליה שום קדושה, דאפילו למאי דקיי"ל דעכ"פ טומטם ספיקא הוה [כספ"ו דבכורות]. היינו לעניין קדושה הבאה מאליה, כקדושת בכור דקמא שמיא גליא. משא"כ הכא קדושה לא נחית לבהמה רק מדעת המקדיש, והרי לא התנה רק על זכר או נקיבה וודאין. רק מיירי בהתנה כן על קדשים מעוברת. [והא דלא נקט הן בבא לעיל גבי קדשים מעוברת. ה"ט מדלא רצה להפסיק בפלוגתא בין הבבות]. ורשב"ג ס"ל דטומטם בריה בפ"ע הוא, והו"ל כבעל מום, וס"ל נמי וולדות קדשים בהווייתן כשיצא מרחם נקדשין, להכי הו"ל כהוקדם מומן להקדשן, ואין קדושת אם חל עליהן. ומה"ט גם קדושת פה לא חל עליהן, דבריה בפ"ע הם, והו"ל כבעל מום מעיקרא. אבל אי הוה ס"ל טומטם ספיקא הוה, עכ"פ היה קדש בקדושת האם:
הך בבא שוב לא מיירי בחולין מעוברת, דפשיטא דלא חל עליה שום קדושה, דאפילו למאי דקיי"ל דעכ"פ טומטם ספיקא הוה [כספ"ו דבכורות]. היינו לעניין קדושה הבאה מאליה, כקדושת בכור דקמא שמיא גליא. משא"כ הכא קדושה לא נחית לבהמה רק מדעת המקדיש, והרי לא התנה רק על זכר או נקיבה וודאין. רק מיירי בהתנה כן על קדשים מעוברת. [והא דלא נקט הן בבא לעיל גבי קדשים מעוברת. ה"ט מדלא רצה להפסיק בפלוגתא בין הבבות]. ורשב"ג ס"ל דטומטם בריה בפ"ע הוא, והו"ל כבעל מום, וס"ל נמי וולדות קדשים בהווייתן כשיצא מרחם נקדשין, להכי הו"ל כהוקדם מומן להקדשן, ואין קדושת אם חל עליהן. ומה"ט גם קדושת פה לא חל עליהן, דבריה בפ"ע הם, והו"ל כבעל מום מעיקרא. אבל אי הוה ס"ל טומטם ספיקא הוה, עכ"פ היה קדש בקדושת האם: