אין המחומץ מחמץ אלא לפי חשבון
דאם חימץ בשאור תרומה עיסת חולין, ונאסרה העיסה לזר, וחזר וחימץ מעיסה זו שנאסרה, עיסת חולין אחרת, לא חשבינן לעיסת חולין הב' כאילו נתחמצה מתרומה לבד, רק משערין יפה כמה שאור תרומה היה בחתיכת העיסה שנתערבה בהעיסה הב', ולא נאסרה העיסה הב' רק בהיה באותו שיעור התרומה שבו כח להחמיץ העיסה הב' מבלי החולין שמעורבין עמה. ואין אומרים בכל הנך חנ"נ מדאין אסור מחמת עצמו התרומה:
דאם חימץ בשאור תרומה עיסת חולין, ונאסרה העיסה לזר, וחזר וחימץ מעיסה זו שנאסרה, עיסת חולין אחרת, לא חשבינן לעיסת חולין הב' כאילו נתחמצה מתרומה לבד, רק משערין יפה כמה שאור תרומה היה בחתיכת העיסה שנתערבה בהעיסה הב', ולא נאסרה העיסה הב' רק בהיה באותו שיעור התרומה שבו כח להחמיץ העיסה הב' מבלי החולין שמעורבין עמה. ואין אומרים בכל הנך חנ"נ מדאין אסור מחמת עצמו התרומה: