משנה מקואות · פרק 2

הטמא שירד לטבול. ספק טבל ספק לא טבל. אפילו טבל ספק יש בו ארבעים סאה ספק אין בו. שני מקואות אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו טבל באחד מהם. ואינו יודע באי זה מהן טבל. ספיקו טמא:

מקוה שנמדד ונמצא חסר. כל טהרות שנעשו על גביו למפרע בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים. טמאות. במה דברים אמורים. בטומאה חמורה. אבל בטומאה קלה. כגון אכל אוכלים טמאים ושתה משקין טמאים בא ראשו ורובו במים שאובים או שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין. וירד לטבול ספק טבל ספק לא טבל. אפילו טבל ספק יש בו ארבעים סאה ספק אין בו. שני מקואות אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו. טבל באחד מהן. ואינו יודע באיזה מהן טבל. ספיקו טהור. רבי יוסי מטמא שר' יוסי אומר כל דבר שהוא בחזקת טומאה. לעולם הוא בפסולו. עד שיודע שטהר. אבל ספיקו ליטמא ולטמא. טהור:

ספק מים שאובין שטהרו חכמים. ספק נפלו ספק לא נפלו. אפילו נפלו. ספק יש בהם ארבעים סאה ספק אין בהם. שני מקואות. אחד יש בו ארבעים סאה. ואחד אין בו. נפל לאחד מהן ואינו יודע לאיזה מהן נפל ספיקו טהור. מפני שיש לו במה יתלה. היו שניהם פחותים מארבעים סאה. ונפל לאחד מהם. ואינו יודע לאיזה מהן נפל. ספיקו טמא שאין לו במה יתלה:

רבי אליעזר אומר רביעית מים שאובין בתחלה פוסלין את המקוה. ושלשה לוגין על פני המים. וחכמים אומרים בין בתחלה בין בסוף. שיעורו שלשה לוגין:

מקוה שיש בו שלש גומות של מים שאובין של לוג לוג. אם ידוע שנפל לתוכו ארבעים סאין מים כשרין עד שלא הגיעו לגומא השלישית. כשר. ואם לאו. פסול. ור' שמעון מכשיר. מפני שהוא כמקוה סמוך למקוה:

המסנק את הטיט לצדדין. ומשכו ממנו שלשה לוגין. כשר. היה תולש ומשכו ממנו שלשה לוגין פסול ור' שמעון מכשיר. מפני שלא נתכוין לשאוב:

המניח קנקנים בראש הגג לנגבן. ונתמלאו מים. רבי אליעזר אומר אם עונת גשמים הוא אם יש בו כמעט מים בבור. ישבר. ואם לאו. לא ישבר. רבי יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר. או יכפה. אבל לא יערה:

הסייד ששכח עציץ בבור ונתמלא מים אם היו המים צפים על גביו כל שהו. ישבר. ואם לאו. לא ישבר דברי ר' אליעזר. ורבי יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר:

המסדר קנקנים בתוך הבור. ונתמלאו מים. אף על פי שבלע הבור את מימיו הרי זה ישבר:

מקוה שיש בו ארבעים סאה מים וטיט ר' אליעזר אומר מטבילין במים ואין מטבילין בטיט. רבי יהושע אומר במים ובטיט. באיזה טיט מטבילין. בטיט שהמים צפים על גביו. היו המים מצד אחד. מודה רבי יהושע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט. באיזה טיט אמרו. בטיט שהקנה יורד מאליו. דברי ר' מאיר. רבי יהודה אומר מקום שאין קנה המדה עומד. אבא אלעזר בן דולעאי אומר מקום שהמשקלת יורדת. ר' אליעזר אומר היורד בפי חבית. ר' שמעון אומר הנכנס בשפופרת הנוד. ר' אליעזר בר צדוק אומר הנמדד בלוג: