קריאה במקור

יכין נדרים · פרק 11 · סעיף 57

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
הרי זה יפר
נ"ל דנקט הנך ב' בבא לא זו אף זו. דלא מבעייא רישא שעיקר כוונתה שלא לעשות לבעלה, והו"ל שפיר דברים שבינה לבינו, אלא אפילו סיפא שהתכוונ' שלא לעשות לאבא ואביך, אפ"ה יפר, דמחשב גם זה כבינה לבינו, דגנאי הוא לבעל, שיהיה הנאתה ועשיית צרכיו של בעל, תלוייה באיסור הנאתה ועשיית צרכיהן של אבא ואביך. מיהו בהוה איפכא שתלתה איסור דברים שבינה לבינו, בפעולה אחרת שאינו בינה לבינו, כגון שלא אעשה לך אם אלך למקום פלוני, י"א דאינו מפר עד שתלך, ולא קיי"ל כן [ש"ך רל"ד סקמ"ה]. ולרמב"ם דמשנה אפילו בארוסה מיירי, נ"ל דקמ"ל דאף דבאמר קונם שאני עושה לאבא אינו דברים שבינה לבעלה, וכ"כ שאיני עושה לך, עכ"פ עדיין אינה משועבדת לעשות לצורך הבעל, והו"ל כלא חל הנדר עדיין, אפ"ה אב או בעל מפירין הנדר אף כשלא חל עדיין, משא"כ אחר אינו יכול להתיר נדרו קודם שחל, כדיליף לה בנדרים [ד"צ ע"א], מדכתיב לא יחל דברו, ונ"ל דיליף לה מדיוקא, דאבל אחרים עושין את הנדר חולין [כחגיגה ד"י ע"א], וש"מ דכבר הוא קודש, שכבר חל. מיהו נ"ל מי שנדר להתענות למחר, יכול להתיר נדרו היום כשהגיע זמן תפלת המנחה, מדכבר מחוייב לקבל התענית בתפלה [כא"ח תקס"ב], וראייתי מש"ך [י"ד רכ"ח סקל"א]:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 241b5fa6a3f2b36cc9e4734e9765c600a2e898dd772aa5a9a17b164bd3879ebc