אם ארחץ ואם לא ארחץ
מדנקט "אם" ארחץ, ש"מ דמיירי דאסרה דבר אחר בתנאי אם ארחץ, ומוקי לה בש"ס דקאמרה קונם הנאת רחיצה עלי לעולם אם ארחץ היום או אם לא ארחץ היום [דמשום דבנדר אוסר החפץ עליו, ורחיצה אינה חפץ, להכי צ"ל הנאת רחיצה עלי. ונ"ל דלהכי נקט תנא בכה"ג, ולא נקט כפשוטו קונם הנאת רחיצה עלי. דקמ"ל תרתי, חדא דאע"ג דרחיצת יום א' אינו עינוי נפש רק ניוול והרי ניוול אינו רק דברים שבינו לבינה, והול"ל דאינו מיפר רק לעצמו [כנדרים דע"ט ב'], אפ"ה יפר לעולם, דמשום ניוול יהיה לה ענוי נפש, ותו קמ"ל דאפילו לא נאסרה ברחיצת היום מכח הנדר, רק מכח תנאי, אפ"ה יפר, ול"א לא תרחץ ולא יאסר רחיצה עלה לעולם, ולרא"ש ור"ן קמ"ל הכא הכי דמיפר מהשתא, דס"ל לרבנן דבעל מיפר אף שלא חל הנדר., ותמהני דהרי במשנה לא נזכר דמיפר מהשתא]:
מדנקט "אם" ארחץ, ש"מ דמיירי דאסרה דבר אחר בתנאי אם ארחץ, ומוקי לה בש"ס דקאמרה קונם הנאת רחיצה עלי לעולם אם ארחץ היום או אם לא ארחץ היום [דמשום דבנדר אוסר החפץ עליו, ורחיצה אינה חפץ, להכי צ"ל הנאת רחיצה עלי. ונ"ל דלהכי נקט תנא בכה"ג, ולא נקט כפשוטו קונם הנאת רחיצה עלי. דקמ"ל תרתי, חדא דאע"ג דרחיצת יום א' אינו עינוי נפש רק ניוול והרי ניוול אינו רק דברים שבינו לבינה, והול"ל דאינו מיפר רק לעצמו [כנדרים דע"ט ב'], אפ"ה יפר לעולם, דמשום ניוול יהיה לה ענוי נפש, ותו קמ"ל דאפילו לא נאסרה ברחיצת היום מכח הנדר, רק מכח תנאי, אפ"ה יפר, ול"א לא תרחץ ולא יאסר רחיצה עלה לעולם, ולרא"ש ור"ן קמ"ל הכא הכי דמיפר מהשתא, דס"ל לרבנן דבעל מיפר אף שלא חל הנדר., ותמהני דהרי במשנה לא נזכר דמיפר מהשתא]: