רבי מאיר אוסר
לר"ן ה"פ אם אמר הקרבן, כקרבן, קרבן, דוקא בסיים שאוכל לך, אסור, אבל באמר לקרבן, אפילו סיים לא אוכל לך אסור, דה"ק לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך, אבל בקאמר לחולין שאוכל לך, מותר לר"מ [כר"ן די"א ב']. מיהו לרבנן גם באמר לחולין שאוכל לך אסור, דס"ל מכלל לאו נשמע הן, והו"ל כאומר לא חולין יהא, רק קרבן מה שאוכל לך [משא"כ בסי' י"ח. בפרושינו לעיל לא פליגי. דהתם כיון שהזכיר הדבר שאוסר על עצמו, דמסיים ככרך זה עלי. ואמר לא חולין יהיה, ממילא נשמע שאסור הוא, ואינו מכלל לאו נשמע הן]:
לר"ן ה"פ אם אמר הקרבן, כקרבן, קרבן, דוקא בסיים שאוכל לך, אסור, אבל באמר לקרבן, אפילו סיים לא אוכל לך אסור, דה"ק לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך, אבל בקאמר לחולין שאוכל לך, מותר לר"מ [כר"ן די"א ב']. מיהו לרבנן גם באמר לחולין שאוכל לך אסור, דס"ל מכלל לאו נשמע הן, והו"ל כאומר לא חולין יהא, רק קרבן מה שאוכל לך [משא"כ בסי' י"ח. בפרושינו לעיל לא פליגי. דהתם כיון שהזכיר הדבר שאוסר על עצמו, דמסיים ככרך זה עלי. ואמר לא חולין יהיה, ממילא נשמע שאסור הוא, ואינו מכלל לאו נשמע הן]: