קריאה במקור

יכין נדרים · פרק 7 · סעיף 31

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אפי' גדולי גדולין אסורין
ברישא וסיפא, דמדאין זרען כלה הרי האיסור הראשון מעורב בהן [ולא הו"ל זוז"ג, כמש"ל] וכיון שכן א"א שיתבטל מדהוה ליה דשיל"מ. וגם בלא זה י"ל דדוקא כשקדם ההיתר לאיסור שייך ביטול, אבל שתילי איסור שנטען הרי קדם האיסור להיתר, להכי אפילו הוסיף אלף לא בטל. וחילי מבצל שנטע בכרם ונעקר דלא אמרינן שיתבטל בר' [כנדרים נ"ז ב'] [ועי' י"ד רצ"ו סט"ז י"ז וי"ח]. ולכאורה היה נ"ל דה"ט דכל שקדם האיסור אמרינן קמא קמא דמטא לתוכו מההיתר בטל [כע"ז ע"ג א'], אבל א"א לומר כן, דאם כן גם בקדם ההיתר למה בהוסיף ר' אסור. אע"כ צ"ל כתוס' ב"ק [ק"א ב'] דבמערה בלי הפסק לא אמרינן קמא קמא וכו', ונ"ל ראיה לדבריהם מאהלות [פ"ג מ"ה] דדם מת שנטף לתוך דם חי טהור, דקמא קמא וכו', אבל בשתת לתוכו טמא, ול"א קמא קמא וכו', וא"כ הכא בשתילים דמתגדלים כל שעה ורגע, הו"ל שפיר כלא נפסק הקלוח, ולא אמרינן בכה"ג קמא קמא וכו'. אלא נ"ל דה"ט דכל שקדם האיסור, הוא עיקרו של הגידול, ואין על הצומח מעיקר האיסור השם של היתר וטפי הו"ל האיסור כמעמיד ולא בטל [ועי' ברמ"ל פי"א מתרומות]:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 241b5fa6a3f2b36cc9e4734e9765c600a2e898dd772aa5a9a17b164bd3879ebc