נאמנין על החיטין. הר"ב ור"ש פי' של מעשר עני, וכתב התי"ט דה"ה של לקט שכחה ופאה, והוכיח נמי כן ממ"ש הרב בסוף דבריו, שנאמן העני לומר לחם זה הוא מלקט שכחה ופאה אשר לקטתי ועשיתיו פת. ולעד"נ דס"ל לה"רב והר"ש, דדוקא לומר של מ"ע הם על החיטין נאמן, אבל לא לומר של לקט שכחה ופאה הם שניתנו לי חיטים כי הם ניתנים בשבולת, ובפרט הפאה שמצותה במחובר, ואינם נותנים חיטים וכ"ש קמח או פת, אלא אם כן שכח או הזיד ולקטם, וכמו כן הוא במעשר עני, ואין הפרש בינו לבינם, אלא שהוא עיקר מצותו בחיטים והם מצותם בשבולים, ומ"ש הר"ב בסוף דבריו דנאמן לומר שעשה אותו הלחם מלקט שכחה ופאה או מ"ע, הדין עמו כי בענין זה שוים הם, ופי' זה נראה עיקר:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה פאה · פרק 8 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הקמח ולא על הפת. סדר מעשיהם נקט, וכן בחי ומבושל, דקודם שנתבשל חי הוא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 653789dc7385b1a4d393fe8f0f8a612130f25cbe365247fe2fa77a72f1c7b370