הקדיש קמה ופדה קמה חייב. האדם כל עוד שהיא בידו, אבל התבואה אפשר שתתפטר עוד אם יקדישנה עתה כמו שהיא, וכן הדין בעמרים ופדה עמרים, משא"כ בקמה ופדה עומרים, דהתבואה עצמה פטורה, דממה שנפטרה כבר ע"י ההקדש, א"א לה לבא עוד לידי חיוב:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה פאה · פרק 4 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חייב. דקמה, לא דמי לחייב דעומרים, דחייב דקמה ר"ל בלקט ובשכחה ובפאה, וחייב דעומרים אינו אלא בשכחה, משום הכי לא כללם בחייב אחד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 653789dc7385b1a4d393fe8f0f8a612130f25cbe365247fe2fa77a72f1c7b370