מכניס אדם וכו' ביד פ"ז דהלכות יו"ט סי' ג' ד' ובגמ' תנא ובלבד שיכניסם בצנעא לתוך ביתו ואמרי' בגמ' דאי הויא מילתא דאי עביד בליליא אוושא מילתא כיממא עביד לה ביממא. ובירוש' מתני' דלא כר' יהודה דר' יהודה אמר יושב ומשמר ע"כ:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה מועד קטן · פרק 2 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכולן שכונו מלאכתן במועד יאבדו. פי' צמצם להתחיל בה סמוך שאם לא יגמרוה למועד יהא דבר האבד ויהיה מותר לגומרה כך פי' רש"י ז"ל בפ' השולח דף מ"ט. ויש שכתב דדוקא מכוין מלאכתו הוא דקנסו אבל שוכח או מתעצל וכ"ש אנוס אין קונסין אותם נמוקי יוסף. ובגמ' בעינן כיון מלאכתו מהו שיקנסו בנו אחריו ומסקינן דכיון דלא הוי אלא איסורא דרבנן דהא בלא מתכוין מותר לגמרי לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן. וכתב רב אלפס ז"ל וכן הדין בצורם אזן בכור אע"ג דהוי איסורא דאורייתא וכן מוכר עבדו לנכרים אע"ג דמפקע ליה בכל יומא ממצות לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו דהכי אסקוה לכל חדא וחדא בדוכתא ולדעת הרמב"ם ז"ל שפי' שב"ד מאבדין אותו ממון ועושין אותו הפקר נלע"ד דגרסי' יְאַבְדוּ היו"ד בשב"א והאל"ף בפת"ח והבית בשב"א ודגושה. וגם הגאונים ז"ל כתב הרב המגיד דה"נ ס"ל ורש"י ז"ל לא כתב רק יאבדו שאסור ליהנות מהם ע"כ. ואפשר דמחמיר טפי שילך לאבוד כמו שכתוב בתי"ט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e723aca6ed8bc7c73d58cd7b025d0adf8bd6e509b5e593e9bb980f00ac013a6f