מלאכת שלמה על משנה מועד קטן · פרק 1 · משנה 3

ראב"י אומר מושכים את המים וכו'. ביד פ"ח דהלכות יו"ט סי' ג' ד' ובפ"א דהלכות שמיטה ויובל סי' ח' ט' ואיתא בירושלמי ס"פ שני דשביעית ובטור א"ח סי' חקל"ז:

זרעים שלא שתו. הראב"ד ז"ל פירש שאם אירע אונס בהם שלא שתו לפני המועד מפני שלא יכול להשקותם שמותר להשקותם במועד ואינו אסור אלא כששכח להשקותם או שנתעצל בהם ע"כ: ובגמ' בברייתא תניא כשאמרו אסור להשקותם במועד לא אמרו אלא בזרעים שלא שתו מלפני המועד אבל זרעים ששתו לפני המועד מותר להשקותם במועד ואין משקין שדה גריד במועד וחכמים מתירין בזה ובזה ע"כ: ופי' נמוקי יוסף ואע"ג דמפורש במתני' הוה מצינא למימר דמתני' רבותא קאמר דאפי' זרעים שלא שתו דאית להו פסידא יתירא קמ"ל דדוקא מפני שלא שתו קאמר ע"כ. והרז"ה ז"ל נראה דמפרש דוחכמים מתירין בזה ובזה קאי אזרעים שלא שתו ואשדה גריד המוזכרים בברייתא וכן פי' ג"כ רש"י ז"ל אברייתא ובמתני' פי' ז"ל בזה ובזה להשקות את כל השדה כולה ולהשקות במועד זרעים שלא שתו לפני המועד אבל נמוקי יוסף פי' במתני' וז"ל שדה גריד יבש והוא שדה הבעל אלא שלא נפלו בו גשמים זה זמן הרבה וטעמא דאין משקין משום דהרווחא הוא ולא פסידא וחכמים מתירין בזה ובזה לאו אשדה גריד קיימי דבההיא אפי' רבנן מודו דלא הוי פסידא ואסור אלא ברישא פליגי בהשקאה את כל השדה ובזרעים שלא שתו וכן הוכיחו מן הירושלמי עכ"ל ז"ל ומשמע היה קצת שהוא ז"ל גריס לה לבבא דאין משקין שדה גריד במתני' דהא בברייתא אינו מוזכר כלל השקאת כל השדה וכתבו תוס' ז"ל דאית דגרסי שדה גריר ברי"ש כמו חמרא מיגרר גריר: ועוד כתבו ז"ל דפלוגתא דהך ברייתא היינו כמין פלוגתא דמתני' ות"ק דהכא הוא ראב"י ע"כ. ורש"י ז"ל פי' והאי חכמים היינו ר"מ דאמר לעיל משקין ממנו אפי' שדה בית הבעל ע"כ. והרא"ש ז"ל אחר שהביא דברי הרי"ף ז"ל שפסק כראב"י ושכן דעת הרמב"ם ז"ל ודלא כרש"י ז"ל כתב שדברי רב אלפס ז"ל עיקר דבירוש' פ' שני דשביעית מוכח דרבנן אסרי הרבצה והא דקתני וחכמים מתירין בזה ובזה מפ' בין ששתו קודם הרגל בין שלא שתו בין באילן בין בזרעים ע"כ: