את הגפן את הדלעת ואת הקיסום. שלשה גווני מחובר הגרועים זה מזה נקט, כי גפן הוא אילן העושה פירות, ודלעת גם כן הוא עושה פירות אלא שהוא פרי אדמה הגרוע מפרי העץ, וקיסום גרוע מכלם שהוא מין עשב דאינו עושה פירות, ולא זו אף זו קתני, דאפילו הכי לא בטילי לגבי הסכך הכשר שעל גבה, אלא אם כן הסכך כשר הוא הרוב:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה סוכה · פרק 1 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
זה הכלל. אמתניתין דלעיל דפירש עליה סדין קאי, דאין לו שייכות לענין משנה זו כלל, אלא דנטר התנא עד ששנה הדלה עליה וכו', משום דדומה לדסליק מיניה פירס עליה וכו', דבתרויהו יש שם הסכך כשר עם הפסול. א"נ י"ל דמשום סיפא דידיה נקט ליה הכא, דקתני סיפא כל דבר שאינו מקבל טומאה וגדולו מן הארץ מסככין, ולפיכך בהאי גפן ודלעת וקיסום כי קצצן כשרה, משום דאין העלים שלהם מקבלים טומאה, מפני שאינם ראויים למאכל אדם, וקמ"לן בכלל זה דאפילו סיכך באלו השלשה מינים לבד בלא תערובת סכך אחר, דכשרים, דלא תימא דדוקא בכה"ג דתנן במתניתין שהם מעורבים עם סכך אחר הוא דכשר כי קצצם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 72a518413f2fa934f7355a0ad145fa880ef0b82d01447d5f39a07b32b222b025