לולב. הקדים לדין הדס, והדס לערבה, וערבה לאתרוג, שלא כסדר הכתוב. לרמוז דרך אגודתם, שצריך לאגדם בענין שיהיה הלולב עולה מההדס, וההדס מהערבה, והערבה עולה על האתרוג, ככתוב בלמודי הארי זלה"ה. ועיין בספרי משנת חסידים מסכת ימי מצוה וסוכה פרק ד' והתי"ט כתב טעם אחר בשם התוספות:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה סוכה · פרק 3 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לולב הגזול וכו'. טעם חילוק בבות משנה זו וסדרם, לפי מה שפירשו הר"ב והתי"ט, כך הוא, דהגזול שנא ברישא דנפקא מלכם (ויקרא כג, מ. כט:), ואחריו שנא היבש דנפקא מהדר דכתיב בתריה (שם), ובבבא אחרינא שנה של אשרה ועיר הנדחת דפיסולן מחמת השיעור, ולא נפקו ממקרא זה, ובתר בבבא אחרינא שנה אותם דפיסולם נראה לעינים, ואע"ג דיבש נמי נראה לעינים, מ"מ אין פיסולו ניכר כמו נקטם ראשו ונפרצו עליו, דהא כמוש שהוא סמוך ליבש עדיין הוא כשר:
הגזול פסול. אעפ"י שאין פסולו בגופו, שאם החזירו לבעליו יוצאים בו, קתני לשון זה כאילו היה פסולו בגופו, לרמוז דאינו נכון מ"מ לצאת בו מאחר שנעשה בו עבירה, וכ"ש דאתי שפיר לשנות לשון זה הואיל ולאותו האיש שעשה בו העבירה פסול, אף אחר שהוא שלו ממש בהיתר, והוא אחר יאוש בעלים כמ"ש הר"ב, הואיל ובא לידו מתחילה בעבירה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 72a518413f2fa934f7355a0ad145fa880ef0b82d01447d5f39a07b32b222b025