חל יום אחד וכו'. לפי הר"ב נראה דדוקא ליום אחד הוא דנוטל המתעכב, משום דלא ניחא ליה לאיניש לילך בדרך לא בע"ש ולא בעי"ט, אם לא שכבר החזיק בדרך קודם, אבל ביותר מיום אחד אין המתעכב נוטל כלום, דלאו כל כמיניה להקדים או לאחר כ"כ שם למעט חלק חבריהם, והיה לו לילך לביתו. אבל לפי פירוש הרמב"ם יום אחד לאו דווקא דה"ה יותר, ולא אתא לאפוקי אלא כשאין שום יום מפסיק דאמרנו לעיל שהיו כל המשמרות שוות, ולא אמרינן דצריך למעט בחלק המשמרה שזמנה קבוע ברגל מטעם העצלות כמו הכא, דלא גריעא משאר המשמרות שלא היו מקריבים אלא בקרבנות הבאות מחמת הרגל, כן נראה:
סוכה מתחלת בסמך ומסיימת בהא, ואמרו רז"ל (שבת קד.) דאות ס' מורה סימנין עשה בתורה וקנה אותה, והתורה כלה הנה היא כלולה בהחמשי תורה, כמשאז"ל (עיין תענית ט.) דליכא מלתא דכתיבא בנביאים דלא רמיזא באורייתא, ואינה נקנת אלא בעשות כל ענייני העולם הזה עראי כדירת סוכה, כדתנן (אבות פ"ד מ"י) הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה. ועוד ס"ה הוא הס, דפירושו שתוק, כי סיי"ג לחכ"מה שתי"קה (שם פ"ג מי"ג), וד"י למ"בין סו"ד הסו"כה. ועיין בספרי משנת חסידים במפתח העולמות סדר קדשים מסכת אורות ז"א פרק א' פיסקא א':
סליק מסכת הסוכה. מסיג נקיה וזכה:
תמלט ותנצל מכל רע וכל מכה.
אם שבעה תשב בצל הנקרא בשם סוכה:
סוכה מתחלת בסמך ומסיימת בהא, ואמרו רז"ל (שבת קד.) דאות ס' מורה סימנין עשה בתורה וקנה אותה, והתורה כלה הנה היא כלולה בהחמשי תורה, כמשאז"ל (עיין תענית ט.) דליכא מלתא דכתיבא בנביאים דלא רמיזא באורייתא, ואינה נקנת אלא בעשות כל ענייני העולם הזה עראי כדירת סוכה, כדתנן (אבות פ"ד מ"י) הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה. ועוד ס"ה הוא הס, דפירושו שתוק, כי סיי"ג לחכ"מה שתי"קה (שם פ"ג מי"ג), וד"י למ"בין סו"ד הסו"כה. ועיין בספרי משנת חסידים במפתח העולמות סדר קדשים מסכת אורות ז"א פרק א' פיסקא א':
סליק מסכת הסוכה. מסיג נקיה וזכה:
תמלט ותנצל מכל רע וכל מכה.
אם שבעה תשב בצל הנקרא בשם סוכה: