שער צהוב שקדם את הנתק טהור
תמוה דהא כבר תנא לה לעיל [מ"ב] דפליגי בה ר"י ור"ש? ואי משום דבעי לאשמועינן הכא דינן בהצלה. דלא הוה מצי תני לה לעיל במשנה ב'. מדכלל שם מבוצר ושאינו מבוצר והרי באינו מבוצר כו"ע מודו דאינו מציל. להכי הדר נקט לה הכא לאשמעינן דרק ראב"י מכריע ואמר דאמ"ט ואמ"צ: עכ"פ ק' כיון דלענין טומאה מודה ראב"י לר"ש דאמ"ט. א"כ לעיל במשנה ב' דמיירי רק לענין טומאה. הו"ל שם למימר ראב"י ור"ש אומרים שאינו הפוך אמ"ט? ותו דת"ק הכא דס"ל טהור. מ"ט שתיק מיני' לעיל במשנה ב' ? אמנם לולא מסתפינא מרבותי היה נ"ל. דלא לחנם נקט לעיל לשון "שאינו הפוך" והכא נקט בלשון אחר שער צהוב שקדם את הנתק. ואי שניהן בדבור א' נאמרו למה שני תנא בלישני' ? אע"כ לא ראי זה כראי זה. דשאינו הפוך דנקט לעיל היינו שלא נולד השע"צ אחר הנתק. אלא שנולד ביחד עם הנתק. אבל הכא דנקט מלת קדם היינו שנולד באמת השע"צ קודם הנתק. וא"כ הא דנקט לעיל לא הפוך היינו לרבותא דר"ש. דלא לבד בשנולד השע"צ קודם הנתק. אלא אפילו רק לא הפך. דהיינו שנולד עם הנתק ביחד. נמי מטהר ר"ש. והכא נקט קדם לרבותא דר' יהודה. דאפילו בקדם השע"צ להנתק אפ"ה מטמא ר"י. ות"ק דמטהר. וכ"כ ראב"י דמפרש דברי הת"ק וקאמר דאמ"ט ואמ"ל. רק דקדם השע"צ להנתק מטהר. אבל לעיל בנולדו שניהן ביחד. י"ל דס"ל כר"י דטמא ואינו מציל. וי"ל דס"ל כר"ש דטהור ומציל:
תמוה דהא כבר תנא לה לעיל [מ"ב] דפליגי בה ר"י ור"ש? ואי משום דבעי לאשמועינן הכא דינן בהצלה. דלא הוה מצי תני לה לעיל במשנה ב'. מדכלל שם מבוצר ושאינו מבוצר והרי באינו מבוצר כו"ע מודו דאינו מציל. להכי הדר נקט לה הכא לאשמעינן דרק ראב"י מכריע ואמר דאמ"ט ואמ"צ: עכ"פ ק' כיון דלענין טומאה מודה ראב"י לר"ש דאמ"ט. א"כ לעיל במשנה ב' דמיירי רק לענין טומאה. הו"ל שם למימר ראב"י ור"ש אומרים שאינו הפוך אמ"ט? ותו דת"ק הכא דס"ל טהור. מ"ט שתיק מיני' לעיל במשנה ב' ? אמנם לולא מסתפינא מרבותי היה נ"ל. דלא לחנם נקט לעיל לשון "שאינו הפוך" והכא נקט בלשון אחר שער צהוב שקדם את הנתק. ואי שניהן בדבור א' נאמרו למה שני תנא בלישני' ? אע"כ לא ראי זה כראי זה. דשאינו הפוך דנקט לעיל היינו שלא נולד השע"צ אחר הנתק. אלא שנולד ביחד עם הנתק. אבל הכא דנקט מלת קדם היינו שנולד באמת השע"צ קודם הנתק. וא"כ הא דנקט לעיל לא הפוך היינו לרבותא דר"ש. דלא לבד בשנולד השע"צ קודם הנתק. אלא אפילו רק לא הפך. דהיינו שנולד עם הנתק ביחד. נמי מטהר ר"ש. והכא נקט קדם לרבותא דר' יהודה. דאפילו בקדם השע"צ להנתק אפ"ה מטמא ר"י. ות"ק דמטהר. וכ"כ ראב"י דמפרש דברי הת"ק וקאמר דאמ"ט ואמ"ל. רק דקדם השע"צ להנתק מטהר. אבל לעיל בנולדו שניהן ביחד. י"ל דס"ל כר"י דטמא ואינו מציל. וי"ל דס"ל כר"ש דטהור ומציל: