טהור
ר"ל שניהן טהורין לגמרי. דאע"ג דלכל חד יש ספיקא דאורייתא. וגם לכה"פ טמא מוסגר. אפ"ה גזיה"כ הוא שבכה"ג טהורים. דכתיב ואם פשה תפשה הנגע וטימא הכהן אותו דמלת אותו אפשיון וודאי קאי לאשמעי' דפשיון וודאי מטמא ולא פשיון ספק. ולא עוד אלא אפי' אם אח"כ [מ"ש כאן בהרא"ש בסוף שבוע ב'. לפע"ד ט"ס] פשה כ"א מהן עד כסלע ועוד והרי בכה"ג וודאי שניהן פשו. אפ"ה שניהן טהורין מדלא ידעי' איזה מהם יוחלט מפשיונו שבסו' שבוע א' ואיזה יוחלט מפשיונו דהשתא [עי' רא"ש]. ונקט הקרא וגם התנא הספק בפשיון מדהוא סיט"ו המצוי. מיהו ה"ה ביש ספק בשאר סימני טומאה וכגון שהי' באחד מהב' ש"ל קודם להבהרת ובהשני בהרת בלי ש"ל. ולאחר הסגר בסוף שבוע מצא בכל א' ש"ל. ומסופק באיזה מהן בא הש"ל תוך ההסגר:
ר"ל שניהן טהורין לגמרי. דאע"ג דלכל חד יש ספיקא דאורייתא. וגם לכה"פ טמא מוסגר. אפ"ה גזיה"כ הוא שבכה"ג טהורים. דכתיב ואם פשה תפשה הנגע וטימא הכהן אותו דמלת אותו אפשיון וודאי קאי לאשמעי' דפשיון וודאי מטמא ולא פשיון ספק. ולא עוד אלא אפי' אם אח"כ [מ"ש כאן בהרא"ש בסוף שבוע ב'. לפע"ד ט"ס] פשה כ"א מהן עד כסלע ועוד והרי בכה"ג וודאי שניהן פשו. אפ"ה שניהן טהורין מדלא ידעי' איזה מהם יוחלט מפשיונו שבסו' שבוע א' ואיזה יוחלט מפשיונו דהשתא [עי' רא"ש]. ונקט הקרא וגם התנא הספק בפשיון מדהוא סיט"ו המצוי. מיהו ה"ה ביש ספק בשאר סימני טומאה וכגון שהי' באחד מהב' ש"ל קודם להבהרת ובהשני בהרת בלי ש"ל. ולאחר הסגר בסוף שבוע מצא בכל א' ש"ל. ומסופק באיזה מהן בא הש"ל תוך ההסגר: