וכולן
נ"ל דמלת וכולן אכולה ג' אופני נגע שנזכרו לעיל במשנה קאי. דאם בא בתחלה כולו הפך לבן. שדינו להסגיר. אם בסוף הסגר א' או ב' חזרו בו רא"ב לא אמרינן דנגע חדש הוא. ויסגירו מבתחלה. אלא הרי הוא כמו שהי' ויסגירו רק עוד שבוע אחד. אם עומד בסוף שבוע א'. ואם בסוף שבוע ב' יפטרנו. ואם הפרח בכולו בסוף הסגר א' הוחלט בש"ל. ובעודן בו חזרו בו רא"ב. אין אומרים הראשון עברה השתא מדחזרו בו רא"ב. ואין זה צורת נגע הראשונה. וזו השתא נגע חדש הוא ויחליטנו מחדש עם הש"ל שבה [כלעיל פ"ד מ"א]. וגם אם היתה הראשונה נטמא במחיה. ועדיין היא שם סד"א דנימא דזו נגע חדש הוא. ואת"ל מה נ"מ הרי גם נגע חדש יוחלט בהמחיה. י"ל דנ"מ כשהשתא יו"ט הוא שיכול הכהן לטהרו עבור הנגע הראשונה [ועי' לעיל פ"ג סי' י"ב]. קמ"ל דהרי הוא בהחלטו כבתחלה. ואם השחירו הש"ל וכו'. שדינו לטהרו וחזרו בו רא"ב. לא אמרינן זו נגע חדש הוא ויסגירו מחדש. אלא הרי הוא בטהרתו כבתחלה. והיינו טעמא כיון דתחלת תחלתו לא הי' הרא"ב בנגע זו מעכבין הפריחה. גם השתא כשחזרו הרא"ב בסוף לא מעלה ולא מוריד [כלעיל כ"ו. ומכאן נ"ל ראי' ברורה לדברינו שם דכל רא"ב שלא עכבו תחלה הפריחה גם בסוף אינן מעכבין. דהרי הכא שחזרו רא"ב לאחר הפטור נשאר בטהרתו. וזה לפע"ד פי' הברייתא שהביא רתוי"ט הכא בד"ה הרי אלו וז"ל יכול הבא כולו לבן וחזרו בו רא"ב. מתוך הפטור יהיה טמא וכו' אלא טהור. ר"ל הבא כולו לבן שלא עכבו הרא"ב הפריחה בתחלה]:
נ"ל דמלת וכולן אכולה ג' אופני נגע שנזכרו לעיל במשנה קאי. דאם בא בתחלה כולו הפך לבן. שדינו להסגיר. אם בסוף הסגר א' או ב' חזרו בו רא"ב לא אמרינן דנגע חדש הוא. ויסגירו מבתחלה. אלא הרי הוא כמו שהי' ויסגירו רק עוד שבוע אחד. אם עומד בסוף שבוע א'. ואם בסוף שבוע ב' יפטרנו. ואם הפרח בכולו בסוף הסגר א' הוחלט בש"ל. ובעודן בו חזרו בו רא"ב. אין אומרים הראשון עברה השתא מדחזרו בו רא"ב. ואין זה צורת נגע הראשונה. וזו השתא נגע חדש הוא ויחליטנו מחדש עם הש"ל שבה [כלעיל פ"ד מ"א]. וגם אם היתה הראשונה נטמא במחיה. ועדיין היא שם סד"א דנימא דזו נגע חדש הוא. ואת"ל מה נ"מ הרי גם נגע חדש יוחלט בהמחיה. י"ל דנ"מ כשהשתא יו"ט הוא שיכול הכהן לטהרו עבור הנגע הראשונה [ועי' לעיל פ"ג סי' י"ב]. קמ"ל דהרי הוא בהחלטו כבתחלה. ואם השחירו הש"ל וכו'. שדינו לטהרו וחזרו בו רא"ב. לא אמרינן זו נגע חדש הוא ויסגירו מחדש. אלא הרי הוא בטהרתו כבתחלה. והיינו טעמא כיון דתחלת תחלתו לא הי' הרא"ב בנגע זו מעכבין הפריחה. גם השתא כשחזרו הרא"ב בסוף לא מעלה ולא מוריד [כלעיל כ"ו. ומכאן נ"ל ראי' ברורה לדברינו שם דכל רא"ב שלא עכבו תחלה הפריחה גם בסוף אינן מעכבין. דהרי הכא שחזרו רא"ב לאחר הפטור נשאר בטהרתו. וזה לפע"ד פי' הברייתא שהביא רתוי"ט הכא בד"ה הרי אלו וז"ל יכול הבא כולו לבן וחזרו בו רא"ב. מתוך הפטור יהיה טמא וכו' אלא טהור. ר"ל הבא כולו לבן שלא עכבו הרא"ב הפריחה בתחלה]: