ובסכנה. ואם הוא מתיירא כמו שרגיל לשנות במקומות אחרות לא קתני, אלא ובסכנה סתם, משמע שהיא שעת סכנת שמד, משום הכי מכסן וכו'. רש"א נותנן לחבירו. אם בזה ניצול מן הסכנה, וזה א"א בסכנת שמד דאדרבא אוושא מילתא כדאיתא בש"ס (דף צז:), לכן מוקמינן ליה בסכנת לסטים. והת"ק לא נתן לנו שום רמז על מאי דס"ל בסכנה כזו, ומן הטעם שכתבה התי"ט, ובזה יובן החסרון וטעמו:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה עירובין · פרק 10 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 545ce1a0fcff32036af0c38eb2a45ca167ab25992b115c3dfd23e4d41e77d162