הון עשיר על משנה עירובין · פרק 4 · משנה 11

רש"א אפילו חמש עשרה וכו'. ירושלמי (ה"י ל:) הוון בעיין מימר מה(ו) דאמר ר"א ביוצא הא במחשיך לא, אשכח תנא היא הדא היא הדא, הוו בעיין מימר מה דאמר ר' שמעון במחשיך הא ביוצא לא, אשכח תנא היא הדא היא הדא, ע"כ. ותימא על הר"ב דחילק בדר"ש בין יצא להחשיך:

אפילו חמש עשרה אמה יכנס. התי"ט תמה, על מה שכתב הר"ב דלא ידע לישב יפה לאית דמפרשי דמנין זה דווקא, באמור שלא ראה דברי רש"י והר"ר יהונתן שעשו החשבון שכל כך אמות ממעטים ארבעים אחיזות החבל שאוחזים בידם שני מודדי התחומים, ע"כ. ולעד"נ שראה אותם ומ"מ אין לומר דשיעור זה דווקא הוא, שהרי אמת הוא שמדת חבלים עולים לשני אלפים אמה, אבל מ"מ אין התחום נמדד לעולם במדת חבלים לבד, כי צריך להוסיף בהם כמ"ש בפ"ה משנה ד' ד"ה וחוזר למדתו בהגיעו לגיא, וכן כשמקדרין בהרים שמודדים בחבל של ד"א נתוסף בתחום אחד כמה אחיזות, ולפי זה נתמעטו התחומים יותר מט"ו אמה, ומלישנא דמתניתין הכי מסתבר מדקתני אפילו, ואי דווקא הוא, עד ט"ו אמות הל"ל. ואף אם נאמר דקתני אפילו משום דהוי רבותא לפי דברי ת"ק דאסר ליכנס אפילו באמה אחת, מ"מ ה"ל להזכיר תיבת עד למעוטי ותו לא, ומדקתני אפילו ט"ו אמה כמ"ש הת"ק אפילו אמה אחת, ש"מ דפירושו לאו דווקא הוא, כמו שאמה אחת דת"ק לאו דווקא הוא, והזכיר סכום זה משום דלעולם האחיזות ממעטות כ"כ אמות אפי' במישור: