מלאכת שלמה על משנה תענית · פרק 3 · משנה 4

וכן עיר שיש בה דבר וכו'. ר"פ שני דהלכות תענית וסי' ה' ובטור א"ח כולה מתני' עד סוף סי' ז' בסי' תקע"ו:

בפי' ר"ע ז"ל קודם לשון המתחיל בכל מקום צריך לכתוב שם סימן ההא ולמחוק אותה מן הלשון שלאחריו:

עיר המוציאה ת"ק. ועיר המוציאה אלף ות"ק רגלי ויצאו ממנה ט' מתים לכל חמש מאות שלשה מתים בשלש' ימים הרי זה דבר ביום א' או בארבעה ימים אין זה דבר וכתב הרמב"ם ז"ל שאין בחשבון הזה הנשים כו' ובית יוסף כתב שם בסימן תקע"ו דנראה לו שמהירושלמי למד כן דגרסינן התם בתים שאמרו בריאים ולא מרועעין ודכוותה בחורים ולא זקנים וכי היכי דממעט זקנים יש למעט קטנים וכן יש למעט נשים לפי שהן חלושות המזג ע"כ. ומשמע בגמ' דדבר לא הוי מכה מהלכת אלא היכא דשיירות מצויות מאותה העיר שהדבר בה ודוקא מח"ל לח"ל אבל מא"י לח"ל מתענין אע"פ שאין שיירות מצויות משום טעמא דאם גבירה לוקה שפחה לא כ"ש ופי' הר"ן ז"ל דוקא כשהמכה של הדבר בכל א"י אז מתענין גם בח"ל מטעמא דאמרן אבל אם היתה במקצתה השאר מתריעין ומתענין מפני שהיא מכה מהלכת אבל בח"ל ואפי' סוריא אין מתענין כלל ולא מתריעין דהא איכא גבירה דאינה לוקה ושפחה תנצל עם הנצולים ע"כ. מלות הרי זה דבר פחות מכאן אין זה דבר מחקם הה"ר יהוסף ז"ל: