מלאכת שלמה על משנה תענית · פרק 2 · משנה 4

ברוך אתה ה' גואל ישראל. ובתוס' כתבו דעל הראשונה של גואל שאינה מן המנין בה אומרים מי שענה לאברהם לפי שהיה ראשון לנצולין שניצול מנמרוד ע"כ:

מי שענה את דוד. ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחר שנה ושלמה כשהכניס הארון לבית קדשי הקדשים אי נמי רעב כי יהיה בארץ וגו' ולפיכך חותם בה מרחם על הארץ שהם התפללו על ארץ ישראל בהיות בה רעב רש"י ז"ל. ובגמ' תנא יש מחליפין צעקה לאליהו ותפלה לשמואל בשלמא גבי שמואל כתיב ביה תפלה וכתיב ביה צעקה אלא גבי אליהו תפלה כתיב צעקה לא כתיב ומשני ענני ה' ענני לשון צעקה ע"כ:

מי שענה את דוד וכו'. לשון ר"ע ז"ל. אמר המלקט כתב רש"י ז"ל דהא יונה בימי אמציהו הוה בסדר עולם ע"כ א"נ משום דאינהו תקון בית המקדש דהוי עיקרא דארץ כך שמעתי ע"כ:

ברוך אתה ה' המרחם על הארץ. בבלי וירושלמי תנא משום סומכוס אמרו במקום ברוך המרחם על הארץ ברוך משפיל הרמים פי' שהכניעם במטר ששבו בתשובה: ובירוש' ניחא שלמה דכתיב ביה בנה בניתי בית זבול דוד ע"י שבקש לעמוד על מניינם של ישראל ע"כ. פי' בשלמא שלמה מצינו שהתפלל בירושלם אלא דוד היכן מצאנו לו תפלה בירושלם ומתרץ על שבקש לעמוד על מניינם של ישראל כלומר וידע בעצמו שחטא ובקש רחמים על עצמו ועל ישראל ונענה עכ"ל מועתק מאבודרהם ז"ל ועיין עוד שם בתפלות התעניות: