טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. דכיון דקיימא לן דכלים נעשים אהלים לטמא אבל לא לטהר כשהיא בתוכה או על גבה רואין אותה כאילו היא תחתיה וכשהיא תחתיה הרי היא רצוצה ובוקעת ועולה וכו' מהרי"ק ז"ל:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה אהלות · פרק 9 · משנה 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בפי' ר''ע ז"ל כיון דאין הפסק בין אויר שבתוכה לאויר שלמעלה בחוצה לה. אמר המלקט כתב הרא"ש ז"ל הלכך כי היכי דטמא מה שכנגד הטומאה למעלה מפיה טמא נמי מה שבתוכה כנגד הטומאה אבל כשמוטה על צדה אע"ג שטמא מה שעל גבה מה שבתוכה טהור כיון שהדופן מפסיק בין אויר שעל גבה ובין תוכה דלא גרע מאם היתה מוקפת צמיד פתיל ומונחת באהל המת ע"כ:
היתה גבוהה מן הארץ טפח וכו'. גם זה מן הטעם הנז' שהכלים נעשים אהלים לטמא אבל לא לטהר וכדתנן בר"פ ששי גבי אהל שהוא נתון על ד' כלים טומאה על גביו כלים שתחתיו טמאין טומאה תחתיו כלים שעל גביו טמאים. מהרי"ק ז"ל:
עוד בפי' ר"ע ז"ל דל"ד כלל למוטה על צדה. אמר המלקט פי' הרא"ש ז"ל לפי שאין הכסוי מגוף הכלי ע"כ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6bcd429ce0efd74c2f72a366525962cebef38686659780c1328e8660e0e89d36