מלאכת שלמה על משנה אהלות · פרק 6 · משנה 5

בפי' ר''ע ז"ל ומחיצה שהיא דקה כקליפת השום. אמר המלקט של סיד או של טיט:

ותחתיה כקליפת השום כצ"ל:

רואין את הטומאה כאילו היא אוטם. ואין יוצאה הטומאה לבית אלא בוקעת ועולה כנפש אטומה כך פירשה הר"ש ז"ל והקשה עליו הרא"ש ז"ל חדא שדוחק לומר דסתם משנה כר' יהודה ועוד דקאמר רואין את הטומאה כאילו היא אוטם ואין יוצאה הטומאה לבית אלא בוקעת ועולה דלא מצינן לטומאה שבוקעת ועולה שלא תהא גם בוקעת ויורדת וא"כ הבית טמא גם גבי נפש אטומה תנן שהטומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת ופירשה הוא ז"ל כפי' הרמב"ם ז"ל דמיירי שהטומאה בקורה המשוקעת בבנין ולא אמרי' ידון מחצה על מחצה אלא כשהטומאה בבנין הכותל כדאיתא בתוספתא היה אחד סלע ואחד בנין של בנין נידון מחצה על מחצה ושבסלע נידון כקליפת השום והקורה דינה כדין הסלע הלכך אם תחתי' במקומה שהיא רואה פני הבית יש על גבה כקליפת השום ויש בה חלל טפח הבית טמא וגם העומד למעלה טמא ואם אין במקומה חלל טפח רואין אותה כאילו היא אוטם ובוקעת ועולה בוקעת ויורדת ואינה נכנסת לבית ע"כ וז"ל הרמב"ם ז"ל כאשר אין בה פותח טפח לא תטמא הבית אבל נחשוב הטומאה כאילו היא במקום סתום אשר לא תטמא זולת מה שיהיה כנגדה בעליונות ושפלות ע"כ:

בין כך ובין כך הבית טמא. אפילו אין שם טפח על טפח והעליה טהורה: