קריאה במקור

ברטנורא על משנה זבים · פרק 4 · משנה 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

פונדיות. כעין כיסין ארוכין:

לארכן. ששוכב לארכן של ספסלים או של פונדיות:

טמאים. שכל אחד ואחד נשען רובו של זב עליהן, פעמים על זה פעמים על זה:

לרחבן. ששוכב ארכו לרחבן:

טהורים. דאין רובו נשען על אחד מהן ואין [טמא] משכב ומושב לעולם, עד שישען רובו עליו, דכתיב אם על המשכב הוא, עד שינשא רובו עליו:

ישן. לרחבן, וספק אם נתהפך לארכן, טמאין:

כסיות. לשון רבים של כסא.

שתחת הגוף. לפי שרובו נישא עליו. והאחרים טמאים מגע הזב. אבל אין להם תורת משכב ומושב להיות אב הטומאה לטמא אדם וכלים:

אם רחוקים זה מזה טהורים. לפי שאין רובו נישא לא על זה ולא על זה. ואין הלכה כר׳ שמעון:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: c8650849b44705e0a807b28e0698895c8b84700ff8b99ad6e2051172a5224419