מן החמה על הצוננת וכו'. מסתמא החמה הוא של היום, והצוננת של אמש, והיינו דקאמר ר' יהודה שאני אומר חטים של אמש וכו', דאל"כ מאן דכר שמיה דלילה ויום:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה דמאי · פרק 5 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שאני אומר. בענין זה דווקא פליג אר' מאיר, אבל בחמה וצוננת תרויהו דיום, מודה דאפילו מטפוסין הרבה מעשר מזה על זה, כן היא מסקנת הירושלמי (ה"ג כב.):
חטים. לא קתני סתם שאני אומר של אמש וכו', אלא פירש חטים, להורות דבחלה דלא נתחייבה בחיטים לא פליג, וכמ"ש הר"ב:
של אמש וכו' של היום וכו'. דבר זה הוא כנגד מן הצוננת על החמה דר"מ, דבה יש רבותא לר"מ דהוא מן הרע על היפה, משום הכי לא קתני איפכא של היום וכו' ושל אמש וכו', כנגד רישא דמלתא דר"מ דהוא מן החמה על הצוננת:
רבי שמעון אוסר בתרומת מעשר. אפילו מן החמה על הצוננת תרויהו דיום, ואפילו מטפוס אחד, ובהא דווקא פליג אר' יהודה, וכן היא מסקנת הירושלמי (שם):
ומתיר בחלה. אע"ג דמחמיר מכלהו, משום הכי אצטריך, אע"ג דבהא לא פליגי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 76bc945948220875056b558578c9b8000094ad431bc0f13de99a6c1d5ae044bb