הראשונה מעושרת. לא ידענא אמאי הטריח התי"ט עצמו לתקן לשון הר"ב, שכתב בענין זה שהמפריש מן הפטור על החיוב, לא אמר כלום, כדי שלא תקשה עליו הא דתנן בסוף פ"ה בתורם משאינו נקוב על הנקוב, או מדמאי על הודאי, דהוי תרומה ויחזור ויתרום. דאין אנו צריכים לצדדים שצדד כלל, ועיקר, כי כללא הוא דכל היכא דהפיטור הוא חייב מדרבנן, כגון משאינו נקוב ודמאי, אז הוי תרומה ויחזור ויתרום, אבל אי הוי הפטור פטור אף מדרבנן, או שכבר נפטר מכל וכל כגון הכא, אז אין תרומתו תרומה, דהכי תנן בפ"א דתרומות משנה ה' אין תורמין מן הלקט וכו', ולא מן החיוב על הפיטור, ולא מן הפיטור על החיוב וכו', ואם תרמו אין תרומתן תרומה, וכן פסק הרמב"ם בפ"ה מה"ת:
קריאה במקור
הון עשיר על משנה דמאי · פרק 7 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 76bc945948220875056b558578c9b8000094ad431bc0f13de99a6c1d5ae044bb